מיכה 7:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מיכה > פרק 7 > פסוק 2

מיכה 7:2


← מיכה 7:1 מיכה 7:2 (MT) מיכה 7:3 →
אַ֣לְלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֙יתִי֙ כְּאָסְפֵּי קַ֔יִץ כְּעֹלְלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵין אֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי׃
אָבַ֤ד חָסִיד֙ מִן הָאָ֔רֶץ וְיָשָׁ֥ר בָּאָדָ֖ם אָ֑יִן כֻּלָּם֙ לְדָמִ֣ים יֶאֱרֹ֔בוּ אִ֥ישׁ אֶת אָחִ֖יהוּ יָצ֥וּדוּ חֵֽרֶם׃
עַל הָרַ֤ע כַּפַּ֙יִם֙ לְהֵיטִ֔יב הַשַּׂ֣ר שֹׁאֵ֔ל וְהַשֹּׁפֵ֖ט בַּשִׁלּ֑וּם וְהַגָּד֗וֹל דֹּבֵ֨ר הַוַּ֥ת נַפְשׁ֛וֹ ה֖וּא וַֽיְעַבְּתֽוּהָ׃

נוסח הפסוק

MT

אָבַ֤דH6 חָסִיד֙H2623 מִןH4480 הָאָ֔רֶץH776 וְיָשָׁ֥רH3477 בָּאָדָ֖םH120 אָ֑יִןH369 כֻּלָּם֙H3605 לְדָמִ֣יםH1818 יֶאֱרֹ֔בוּH693 אִ֥ישׁH376 אֶתH853 אָחִ֖יהוּH251 יָצ֥וּדוּH6679 חֵֽרֶם׃H2764


המקור העברי

אָבַד חָסִיד מִן־הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ אִישׁ אֶת־אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אָבַ֤ד
'a.Vad H6 HVqp3ms he has perished
חָסִיד֙
cha.Sid H2623 HAamsa (the) faithful
מִן
min- H4480 HR from
הָ/אָ֔רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ land
וְ/יָשָׁ֥ר
ve./ya.Shar H3477 HC/Aamsa and/ (is) an upright (person)
בָּ/אָדָ֖ם
ba./'a.Dam H120 HRd/Ncmsa among (the)/ humankind
אָ֑יִן
'A.yin H369 HTn there not
כֻּלָּ/ם֙
ku.La/m H3605 HNcmsc/Sp3mp all of/ them
לְ/דָמִ֣ים
le./da.Mim H1818 HR/Ncmpa for/ blood(s)
יֶאֱרֹ֔בוּ
ye.'e.Rou H693 HVqi3mp they lie in wait
אִ֥ישׁ
'ish H376 HNcmsa each
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
אָחִ֖י/הוּ
'a.Chi./hu H251 HNcmsc/Sp3ms brother/ his
יָצ֥וּדוּ
ya.Tzu.du H6679 HVqi3mp they hunt
חֵֽרֶם
Che.rem H2764 HNcmsa a net
הפניות שטרונג
  • H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
  • H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
  • H251 — אָח (ʼâch, awkh): מילה ראשונית; אח (במובן הרחב ביותר — הן של קרבת דם ממשית והן של זיקה או דמיון מושאלים (כמו "אב"))
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H693 — אָרַב (ʼârab, aw-rab'): שורש קדום; לארוב
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1818 — דָּם (dâm, dawm): מן דָּמַם (dâmam) [H1826] (השווה אָדַם (ʼâdam) [H119]); דם (בהיותו זה שבשפיכתו נגרם המוות) של אדם או של בהמה; בדרך של אנלוגיה, מיץ הענבים; בהשאלה (ובייחוד בצורת הרבים) שפיכות דמים (כלומר טיפות דם)
  • H2623 — חָסִיד (châçîyd, khaw-seed'): מן חָסַד (châçad) [H2616]; כפשוטו: גומל חסד, נוהג בחסידות, כלומר (במובן הדתי) אדוק, ירא אלוהים (חסיד)
  • H2764 — חֵרֶם (chêrem, khay'-rem): או (זכריה 14:11) חֶרֶם (cherem); מן חָרַם (châram) [H2763]; במובן הגופני (כדבר הסוגר) רשת (בין כפשוטו ובין בהשאלה); ולרוב דבר המיועד לכליה; ובמובן המופשט השמדה
  • H3477 — יָשָׁר (yâshâr, yaw-shawr'): מן יָשַׁר (yâshar) [H3474]; ישר (כפשוטו או בהשאלה)
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
  • H6679 — צוּד (tsûwd, tsood): שורש קדום; גם פועל גזור מ־צַיִד (tsayid) [H6718]; לארוב (כלומר לשכב במארב); מכאן — לצוד חיה (ובהשאלה: בני אדם); לצייד במזון (לדרך)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מיכה › פרק 7 › פסוק 2