ירמיה 2:30

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 2 > פסוק 30

ירמיה 2:30


← ירמיה 2:29 ירמיה 2:30 (MT) ירמיה 2:31 →
לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם יְהוָֽה׃
לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִֽיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃
הַדּ֗וֹר אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר יְהוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֙יתִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֽוֹא נָב֥וֹא ע֖וֹד אֵלֶֽיךָ׃

נוסח הפסוק

MT

לַשָּׁוְא֙H7723 הִכֵּ֣יתִיH5221 אֶתH853 בְּנֵיכֶ֔םH1121 מוּסָ֖רH4148 לֹ֣אH3808 לָקָ֑חוּH3947 אָכְלָ֧הH398 חַרְבְּכֶ֛םH2719 נְבִֽיאֵיכֶ֖םH5030 כְּאַרְיֵ֥הH738 מַשְׁחִֽית׃H7843


המקור העברי

לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת־בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
לַ/שָּׁוְא֙
la./shaV' H7723 HRd/Ncmsa for (the)/ vanity
הִכֵּ֣יתִי
hi.Kei.ti H5221 HVhp1cs I struck
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
בְּנֵי/כֶ֔ם
be.nei./Khem H1121 HNcmpc/Sp2mp sons/ your
מוּסָ֖ר
mu.Sar H4148 HNcmsa correction
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
לָקָ֑חוּ
la.Ka.chu H3947 HVqp3cp they accepted
אָכְלָ֧ה
'a.khe.Lah H398 HVqp3fs it devoured
חַרְבְּ/כֶ֛ם
char.be./Khem H2719 HNcfsc/Sp2mp sword/ your
נְבִֽיאֵי/כֶ֖ם
ne.vi.'ei./Khem H5030 HNcmpc/Sp2mp prophets/ your
כְּ/אַרְיֵ֥ה
ke./'ar.Yeh H738 HR/Ncmsa like/ a lion
מַשְׁחִֽית
mash.Chit H7843 HVhrmsa destroying
הפניות שטרונג
  • H398 — אָכַל (ʼâkal, aw-kal'): שורש קדום; לאכול (כפשוטו או בהשאלה)
  • H738 — אֲרִי (ʼărîy, ar-ee'): או (מורחב) [(ʼaryêh)]; מן אָרָה (ʼârâh) [H717] (במובן של אלימות); אריה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H2719 — חֶרֶב (chereb, kheh'-reb): מן חָרַב (chârab) [H2717]; בצורת, חורב; וגם כלי חותך (על שום פעולתו המשחיתה), כגון סכין, חרב או כלי חד אחר
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H4148 — מוּסָר (mûwçâr, moo-sawr'): מן יָסַר (yâçar) [H3256]; כפשוטו: ייסור; ובהשאלה, תוכחה, אזהרה או הוראה; וגם ריסון
  • H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
  • H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה)
  • H7723 — שָׁוְא (shâvᵉʼ, shawv): או שַׁו (shav); מן אותו שורש כמו שׁוֹא (shôwʼ) [H7722] במובן של השממה; רוע (בהיותו הרסני), במובן המילולי (חורבן) או המוסרי (ובייחוד מרמה); ובהשאלה עבודת אלילים (בהיותה שקר, מן הצד הסובייקטיבי), הבל וחוסר תועלת (בהיותו מטעה, מן הצד האובייקטיבי; וגם כתואר הפועל, לשווא)
  • H7843 — שָׁחַת (shâchath, shaw-khath'): שורש קדום; להירקב, כלומר (בבניין הגורם) להשחית (כפשוטו או בהשאלה)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (36): ויקרא 26:23, שמואל ב 2:26, ישעיה 5:4, ישעיה 57:17, ישעיה 59:3, ירמיה 7:6, ירמיה 13:23, ירמיה 19:4, ירמיה 26:8, ירמיה 26:15, ירמיה 26:23, ירמיה 32:3, ירמיה 36:26, ירמיה 46:14, יחזקאל 11:6, יחזקאל 22:2, יחזקאל 22:24, יחזקאל 22:25, יחזקאל 34:3, דניאל 9:13, זכריה 11:3, הבשורה על פי מתי 5:12, הבשורה על פי מתי 14:10, הבשורה על פי מתי 23:30, הבשורה על פי מתי 23:35, הבשורה על פי מתי 23:37, הבשורה על פי מרקוס 12:3, הבשורה על פי לוקאס 3:20, הבשורה על פי לוקאס 6:23, הבשורה על פי לוקאס 20:10, האיגרת אל הרומאים 11:3, האיגרת השנייה אל טימותיוס 4:17, האיגרת אל העברים 11:37, איגרת יעקב 5:10, חזון יוחנן 3:19, חזון יוחנן 16:6

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 2 › פסוק 30