ירמיה 7:6

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 7 > פסוק 6

ירמיה 7:6


← ירמיה 7:5 ירמיה 7:6 (MT) ירמיה 7:7 →
כִּ֤י אִם הֵיטֵיב֙ תֵּיטִ֔יבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶ֖ם וְאֶת מַֽעַלְלֵיכֶ֑ם אִם עָשׂ֤וֹ תַֽעֲשׂוּ֙ מִשְׁפָּ֔ט בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֥ין רֵעֵֽהוּ׃
גֵּ֣ר יָת֤וֹם וְאַלְמָנָה֙ לֹ֣א תַֽעֲשֹׁ֔קוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְאַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים לֹ֥א תֵלְכ֖וּ לְרַ֥ע לָכֶֽם׃
וְשִׁכַּנְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם לְמִן עוֹלָ֖ם וְעַד עוֹלָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

גֵּ֣רH1616 יָת֤וֹםH3490 וְאַלְמָנָה֙H490 לֹ֣אH3808 תַֽעֲשֹׁ֔קוּH6231 וְדָ֣םH1818 נָקִ֔יH5355 אַֽלH408 תִּשְׁפְּכ֖וּH8210 בַּמָּק֣וֹםH4725 הַזֶּ֑הH2088 וְאַחֲרֵ֨יH310 אֱלֹהִ֧יםH430 אֲחֵרִ֛יםH312 לֹ֥אH3808 תֵלְכ֖וּH3212 לְרַ֥עH7451 לָכֶֽם׃


המקור העברי

גֵּר יָתֹום וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל־תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקֹום הַזֶּה וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
גֵּ֣ר
ger H1616 HNcmsa (the) sojourner
יָת֤וֹם
ya.Tom H3490 HNcmsa (the) fatherless
וְ/אַלְמָנָה֙
ve./'al.ma.Nah H490 HC/Ncfsa and/ (the) widow
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
תַֽעֲשֹׁ֔קוּ
ta.'a.Sho.ku H6231 HVqi2mp you must oppress
וְ/דָ֣ם
ve./Dam H1818 HC/Ncmsa and/ blood
נָקִ֔י
na.Ki H5355 HAamsa innocent
אַֽל
'al- H408 HTn may not
תִּשְׁפְּכ֖וּ
tish.pe.Khu H8210 HVqj2mp you shed
בַּ/מָּק֣וֹם
ba./ma.Kom H4725 HRd/Ncmsa in the/ place
הַ/זֶּ֑ה
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
וְ/אַחֲרֵ֨י
ve./'a.cha.Rei H310 HC/R and/ after
אֱלֹהִ֧ים
'E.lo.Him H430 HNcmpa gods
אֲחֵרִ֛ים
'a.che.Rim H312 HAampa other
לֹ֥א
lo' H3808 HTn not
תֵלְכ֖וּ
te.le.Khu H3212 HVqi2mp you must walk
לְ/רַ֥ע
le./Ra' H7451 HR/Aamsa for/ harm
לָ/כֶֽם
la./Khem HR/Sp2mp of/ you
הפניות שטרונג
  • H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות)
  • H312 — אַחֵר (ʼachêr, akh-air'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו: אחורי; ובאופן כללי: הבא אחריו, אחר, וכדומה
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H490 — אַלְמָנָה (ʼalmânâh, al-maw-naw'): צורת הנקבה של אַלְמָן (ʼalmân) [H488]; אלמנה; וגם מקום שומם
  • H1616 — גֵּר (gêr, gare): או (במלאו) geyr (gare); מן גּוּר (gûwr) [H1481]; בעיקרו, אורח; במשתמע, נוכרי (גֵּר)
  • H1818 — דָּם (dâm, dawm): מן דָּמַם (dâmam) [H1826] (השווה אָדַם (ʼâdam) [H119]); דם (בהיותו זה שבשפיכתו נגרם המוות) של אדם או של בהמה; בדרך של אנלוגיה, מיץ הענבים; בהשאלה (ובייחוד בצורת הרבים) שפיכות דמים (כלומר טיפות דם)
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
  • H3490 — יָתוֹם (yâthôwm, yaw-thome'): משורש לא־בשימוש שמשמעותו להיות בודד; אדם שכול, יתום
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש)
  • H5355 — נָקִי (nâqîy, naw-kee'): או נָקִיא (nâqîyʼ); (יואל 4:19; יונה [1:14), מן נָקָה (nâqâh) [H5352]; נקי, חף מפשע
  • H6231 — עָשַׁק (ʻâshaq, aw-shak'): שורש קדום (השווה עָשַׂק (ʻâsaq) [H6229]); ללחוץ על, כלומר לעשוק, לרמות, לחמוס, לשטוף
  • H7451 — רַע (raʻ, rah): מ־רָעַע (râʻaʻ) [H7489]; רע, או (כשם עצם) רוע (בטבע או במוסר)
  • H8210 — שָׁפַךְ (shâphak, shaw-fak'): שורש קדום; לשפוך החוצה (דם, נסך, מתכת מותכת; ואף מוצק, כלומר לצבור סוללה); וגם (בהשאלה) להוציא ולכלות (חיים, נפש, שיח, כסף וכדומה); בהוראה מוגברת, להשתרע ולהתפשט
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 7 › פסוק 6