ישעיה 10:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 10 > פסוק 2

ישעיה 10:2


← ישעיה 10:1 ישעיה 10:2 (MT) ישעיה 10:3 →
ה֥וֹי הַחֹֽקְקִ֖ים חִקְקֵי אָ֑וֶן וּֽמְכַתְּבִ֥ים עָמָ֖ל כִּתֵּֽבוּ׃
לְהַטּ֤וֹת מִדִּין֙ דַּלִּ֔ים וְלִגְזֹ֕ל מִשְׁפַּ֖ט עֲנִיֵּ֣י עַמִּ֑י לִהְי֤וֹת אַלְמָנוֹת֙ שְׁלָלָ֔ם וְאֶת יְתוֹמִ֖ים יָבֹֽזּוּ׃
וּמַֽה תַּעֲשׂוּ֙ לְי֣וֹם פְּקֻדָּ֔ה וּלְשׁוֹאָ֖ה מִמֶּרְחָ֣ק תָּב֑וֹא עַל מִי֙ תָּנ֣וּסוּ לְעֶזְרָ֔ה וְאָ֥נָה תַעַזְב֖וּ כְּבוֹדְכֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

לְהַטּ֤וֹתH5186 מִדִּין֙H1779 דַּלִּ֔יםH1800 וְלִגְזֹ֕לH1497 מִשְׁפַּ֖טH4941 עֲנִיֵּ֣יH6041 עַמִּ֑יH5971 לִהְי֤וֹתH1961 אַלְמָנוֹת֙H490 שְׁלָלָ֔םH7998 וְאֶתH853 יְתוֹמִ֖יםH3490 יָבֹֽזּוּ׃H962


המקור העברי

לְהַטֹּות מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי לִהְיֹות אַלְמָנֹות שְׁלָלָם וְאֶת־יְתֹומִים יָבֹזּוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
לְ/הַטּ֤וֹת
le./ha.Tot H5186 HR/Vhc to/ turn aside
מִ/דִּין֙
mi./Din H1779 HR/Ncmsa from/ judgment
דַּלִּ֔ים
da.Lim H1800 HAampa poor (people)
וְ/לִ/גְזֹ֕ל
ve./li/g.Zol H1497 HC/R/Vqc and/ to/ take away
מִשְׁפַּ֖ט
mish.Pat H4941 HNcmsc (the) justice of
עֲנִיֵּ֣י
'a.ni.Yei H6041 HAampc (the) poor (people) of
עַמִּ֑/י
'a.M/i H5971 HNcmsc/Sp1cs people/ my
לִ/הְי֤וֹת
li/h.Yot H1961 HR/Vqc to/ be
אַלְמָנוֹת֙
'al.ma.nOt H490 HNcfpa widows
שְׁלָלָ֔/ם
she.la.La/m H7998 HNcmsc/Sp3mp prey/ their
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
יְתוֹמִ֖ים
ye.to.Mim H3490 HNcmpa fatherless ones
יָבֹֽזּוּ
ya.Vo.zu H962 HVqi3mp they will plunder
הפניות שטרונג
  • H490 — אַלְמָנָה (ʼalmânâh, al-maw-naw'): צורת הנקבה של אַלְמָן (ʼalmân) [H488]; אלמנה; וגם מקום שומם
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H962 — בָּזַז (bâzaz, baw-zaz'): שורש קדום; לבזוז, לשלול
  • H1497 — גָּזַל (gâzal, gaw-zal'): שורש ראשוני; לתלוש, לקטוף; ובמיוחד להפשיט עור, לפשוט (בגדים) או לגזול
  • H1779 — דִּין (dîyn, deen): או (איוב 19:29) דּוּן (dûwn); מ־דִּין (dîyn) [H1777]; משפט (התביעה, הצדק, גזר הדין או בית הדין); ומכאן גם ריב (מדון)
  • H1800 — דַּל (dal, dal): מן דָּלַל (dâlal) [H1809]; בעיקרו: תלוי ומשתלשל, כלומר (במשתמע) חלש או דק
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3490 — יָתוֹם (yâthôwm, yaw-thome'): משורש לא־בשימוש שמשמעותו להיות בודד; אדם שכול, יתום
  • H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
  • H5186 — נָטָה (nâṭâh, naw-taw'): שורש ראשוני; לִמְתּוֹחַ אוֹ לִפְרוֹשׂ; ומכאן — להטות הצידה (לרבות סטייה מוסרית); משמש בשלל רחב של שימושים
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6041 — עָנִי (ʻânîy, aw-nee'): מן עָנָה (ʻânâh) [H6031]; (למעשה כמו עָנָו (ʻânâv) [H6035], אף שהשוליים חולקים על כך בעקביות, ורואים את עָנָו (ʻânâv) [H6035] כסובייקטיבי וכאובייקטיבי); מדוכא, ברוחו או במצבו
  • H7998 — שָׁלָל (shâlâl, shaw-lawl'): מן שָׁלַל (shâlal) [H7997]; שָׁלָל, בִּזָּה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 10 › פסוק 2