ירמיה 32:3

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 32 > פסוק 3

ירמיה 32:3


← ירמיה 32:2 ירמיה 32:3 (MT) ירמיה 32:4 →
וְאָ֗ז חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל צָרִ֖ים עַל יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא הָיָ֤ה כָלוּא֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בֵּֽית מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
אֲשֶׁ֣ר כְּלָא֔וֹ צִדְקִיָּ֥הוּ מֶֽלֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּוּעַ֩ אַתָּ֨ה נִבָּ֜א לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃
וְצִדְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹ֥א יִמָּלֵ֖ט מִיַּ֣ד הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י הִנָּתֹ֤ן יִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ בָּבֶ֔ל וְדִבֶּר פִּ֣יו עִם פִּ֔יו וְעֵינָ֖יו אֶת עינו תִּרְאֶֽינָה׃

נוסח הפסוק

MT

אֲשֶׁ֣רH834 כְּלָא֔וֹH3607 צִדְקִיָּ֥הוּH6667 מֶֽלֶךְH4428 יְהוּדָ֖הH3063 לֵאמֹ֑רH559 מַדּוּעַ֩H4069 אַתָּ֨הH859 נִבָּ֜אH5012 לֵאמֹ֗רH559 כֹּ֚הH3541 אָמַ֣רH559 יְהוָ֔הH3068 הִנְנִ֨יH2005 נֹתֵ֜ןH5414 אֶתH853 הָעִ֥ירH5892 הַזֹּ֛אתH2063 בְּיַ֥דH3027 מֶֽלֶךְH4428 בָּבֶ֖לH894 וּלְכָדָֽהּ׃H3920


המקור העברי

אֲשֶׁר כְּלָאֹו צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה לֵאמֹר מַדּוּעַ אַתָּה נִבָּא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת־הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל וּלְכָדָהּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr where
כְּלָא֔/וֹ
ke.la.'/O H3607 HVqp3ms/Sp3ms he had shut up/ him
צִדְקִיָּ֥הוּ
tzid.ki.Ya.hu H6667 HNp Zedekiah
מֶֽלֶךְ
Me.lekh- H4428 HNcmsc (the) king of
יְהוּדָ֖ה
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
לֵ/אמֹ֑ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
מַדּוּעַ֩
ma.du.a' H4069 HTi why?
אַתָּ֨ה
'a.Tah H859 HPp2ms (are) you
נִבָּ֜א
ni.Ba' H5012 HVNrmsa prophesying
לֵ/אמֹ֗ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
כֹּ֚ה
koh H3541 HD thus
אָמַ֣ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הִנְ/נִ֨י
hi./Ni H2005 HTm/Sp1cs here/ I
נֹתֵ֜ן
no.Ten H5414 HVqrmsa (am) about to give
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/עִ֥יר
ha./'Ir H5892 HTd/Ncfsa the/ city
הַ/זֹּ֛את
ha./Zot H2063 HTd/Pdxfs (the)/ this
בְּ/יַ֥ד
be./Yad H3027 HR/Ncbsc in/ (the) hand of
מֶֽלֶךְ
Me.lekh- H4428 HNcmsc (the) king of
בָּבֶ֖ל
ba.Vel H894 HNp Babylon
וּ/לְכָדָֽ/הּ
u./le.kha.Da/h H3920 HC/Vqq3ms/Sp3fs and/ he will capture/ it
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית
  • H2005 — הֵן (hên, hane): מילית קדומה; הִנֵּה!; וגם (כהבעת תמיהה) אִם
  • H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H3607 — כָּלָא (kâlâʼ, kaw-law'): שורש קדום; להגביל, במעשה (לעצור או לכלוא) או בדיבור (לאסור)
  • H3920 — לָכַד (lâkad, law-kad'): שורש קדום; לתפוס (ברשת, במלכודת או בבור); ובאופן כללי, ללכוד או לכבוש; וכן לבחור (בגורל); ובהשאלה, להידבק זה בזה
  • H4069 — מַדּוּעַ (maddûwaʻ, mad-doo'-ah): או מַדֻּעַ (madduaʻ); מן מָה (mâh) [H4100] ומן בינוני סביל של יָדַע (yâdaʻ) [H3045]; מה (הוא) הידוע?; כלומר (במשתמע) (כתואר הפועל) מדוע?
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5012 — נָבָא (nâbâʼ, naw-baw'): שורש קדום; להתנבא, כלומר לדבר (או לשיר) בהשראה אלוהית (בין בניבוי העתיד ובין בדיבור פשוט)
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
  • H6667 — צִדְקִיָּה (Tsidqîyâh, tsid-kee-yaw'): או צִדְקִיָּהוּ (Tsidqîyâhûw); מ־צֶדֶק (tsedeq) [H6664] ו־יָהּ (Yâhh) [H3050]; צדקת יה; צדקיהו, שמם של שישה ישראלים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 32 › פסוק 3