כתבי הקודש > ירמיה > פרק 33 > פסוק 1

ירמיה 33:1

← ירמיה 32:44	ירמיה 33:1 (MT)	ירמיה 33:2 →
שָׂד֞וֹת בַּכֶּ֣סֶף יִקְנ֗וּ וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֮ וְהָעֵ֣ד עֵדִים֒ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן וּבִסְבִיבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וּבְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וּבְעָרֵ֥י הַשְּׁפֵלָ֖ה וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֑גֶב כִּֽי אָשִׁ֥יב אֶת שְׁבוּתָ֖ם נְאֻם יְהוָֽה׃	וַיְהִ֧י דְבַר יְהוָ֛ה אֶֽל יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃	כֹּֽה אָמַ֥ר יְהוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ יְהוָ֗ה יוֹצֵ֥ר אוֹתָ֛הּ לַהֲכִינָ֖הּ יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֧י^H1961 דְבַר^H1697 יְהוָ֛ה^H3068 אֶֽל^H413 יִרְמְיָ֖הוּ^H3414 שֵׁנִ֑ית^H8145 וְהוּא֙^H1931 עוֹדֶ֣נּוּ^H5750 עָצ֔וּר^H6113 בַּחֲצַ֥ר^H2691 הַמַּטָּרָ֖ה^H4307 לֵאמֹֽר׃^H559

המקור העברי

וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ שֵׁנִית וְהוּא עֹודֶנּוּ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יְהִ֧י	va/y.Hi	H1961	HC/Vqw3ms	and/ it came
דְבַר	de.var-	H1697	HNcmsc	(the) word of
יְהוָ֛ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
אֶֽל	'el-	H413	HR	to
יִרְמְיָ֖הוּ	yir.me.Ya.hu	H3414	HNp	Jeremiah
שֵׁנִ֑ית	she.Nit	H8145	HAofsa	a second (time)
וְ/הוּא֙	ve./Hu'	H1931	HC/Pp3ms	and/ he
עוֹדֶ֣/נּוּ	o.De./nu	H5750	HD/Sp3ms	still/ he
עָצ֔וּר	'a.Tzur	H6113	HVqsmsa	(was) shut up
בַּ/חֲצַ֥ר	ba./cha.Tzar	H2691	HR/Ncbsc	in/ (the) courtyard of
הַ/מַּטָּרָ֖ה	ha./ma.ta.Rah	H4307	HTd/Ncfsa	the/ guard
לֵ/אמֹֽר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying

הפניות שטרונג

H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2691 — חָצֵר (châtsêr, khaw-tsare'): (זכר ונקבה); מן חָצַר (châtsar) [H2690] במשמעותו המקורית; חצר (כמוקפת גדר); וגם כפר (שאף הוא מוקף חומות באופן דומה)
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3414 — יִרְמְיָה (Yirmᵉyâh, yir-meh-yaw'): או יִרְמְיָהוּ (Yirmᵉyâhûw); מן רוּם (rûwm) [H7311] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה יקום; יִרְמְיָה, שם של שמונה או תשעה אנשים מישראל
H4307 — מַטָּרָא (maṭṭârâʼ, mat-taw-raw'): או מַטָּרָה (maṭṭârâh); מ־נָטַר (nâṭar) [H5201]; בית כלא (כבית משמר); וגם מטרה (כדבר שעוקבים אחריו מקרוב)
H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד
H6113 — עָצָר (ʻâtsâr, aw-tsar'): שורש ראשוני; לסגור, לעצור בעד; בדרך של היקש — לעכב, למנוע; וגם להחזיק, למשול, לאסוף (כינוס עצרה)
H8145 — שֵׁנִי (shênîy, shay-nee'): מ־שָׁנָה (shânâh) [H8138]; בעיקרו כפול, כלומר שני; וגם בתפקיד תואר הפועל: שנית, שוב

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הוא — ירמיה 32:2-3, ירמיה 32:8, ירמיה 37:21, ירמיה 38:28, האיגרת השנייה אל טימותיוס 2:9

הפניות הדדיות (3): נחמיה 3:25, ירמיה 36:5, האיגרת השנייה אל הקורינתים 6:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: ירמיהו; רדיפות; בית כלא; נבואה; נביאים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 33 › פסוק 1

ירמיה 33:1

תוכן עניינים

ירמיה 33:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 33:1

ירמיה 33:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש