כתבי הקודש > שמואל א > פרק 30 > פסוק 6

שמואל א 30:6

← שמואל א 30:5	שמואל א 30:6 (MT)	שמואל א 30:7 →
וּשְׁתֵּ֥י נְשֵֽׁי דָוִ֖ד נִשְׁבּ֑וּ אֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵלִ֔ית וַאֲבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֥ל הַֽכַּרְמְלִֽי׃	וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסָקְל֔וֹ כִּֽי מָ֙רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כָּל הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל בנו וְעַל בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיהוָ֖ה אֱלֹהָֽיו׃	וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל אֶבְיָתָ֤ר הַכֹּהֵן֙ בֶּן אֲחִימֶ֔לֶךְ הַגִּֽישָׁה נָּ֥א לִ֖י הָאֵפֹ֑ד וַיַּגֵּ֧שׁ אֶבְיָתָ֛ר אֶת הָאֵפֹ֖ד אֶל דָּוִֽד׃

נוסח הפסוק

MT

וַתֵּ֨צֶר^H3334 לְדָוִ֜ד^H1732 מְאֹ֗ד^H3966 כִּֽי^H3588 אָמְר֤וּ^H559 הָעָם֙^H5971 לְסָקְל֔וֹ^H5619 כִּֽי^H3588 מָ֙רָה֙^H4784 נֶ֣פֶשׁ^H5315 כָּל^H3605 הָעָ֔ם^H5971 אִ֖ישׁ^H376 עַל^H5921 בנו^H1121 וְעַל^H5921 בְּנֹתָ֑יו^H1323 וַיִּתְחַזֵּ֣ק^H2388 דָּוִ֔ד^H1732 בַּיהוָ֖ה^H3068 אֱלֹהָֽיו׃^H430

המקור העברי

וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי־אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלֹו כִּי־מָרָה נֶפֶשׁ כָּל־הָעָם אִישׁ עַל־ [בְּנֹו כ] (בָּנָיו ק) וְעַל־בְּנֹתָיו וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּיהוָה אֱלֹהָיו׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/תֵּ֨צֶר	va./Te.tzer	H3334	HC/Vqw3fs	and/ it was distress
לְ/דָוִ֜ד	le./da.Vid	H1732	HR/Np	to/ David
מְאֹ֗ד	me.'Od	H3966	HD	exceedingly
כִּֽי	ki-	H3588	HC	for
אָמְר֤וּ	'a.me.Ru	H559	HVqp3cp	they said
הָ/עָם֙	ha./'Am	H5971	HTd/Ncmsa	the/ people
לְ/סָקְל֔/וֹ	le./sa.ke.L/o	H5619	HR/Vqc/Sp3ms	to/ stone/ him
כִּֽי	ki-	H3588	HC	for
מָ֨רָה֙	ma.rah	H4784	HVqp3fs	it was bitter
נֶ֣פֶשׁ	Ne.fesh	H5315	HNcbsc	(the) soul of
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
הָ/עָ֔ם	ha./'Am	H5971	HTd/Ncmsa	the/ people
אִ֖ישׁ	'ish	H376	HNcmsa	everyone
עַל	'al-	H5921	HR	on
[בנ/ו כ] (בָּנָ֣י/ו ק)	[bên כ] (be.no/v ק)	H1121 כ	[HNcmsc/Sp3ms כ] (HNcmpc/Sp3ms ק)	(sons/ his ק)
וְ/עַל	ve./'al-	H5921	HC/R	and/ on
בְּנֹתָ֑י/ו	be.no.Ta/v	H1323	HNcfpc/Sp3ms	daughters/ his
וַ/יִּתְחַזֵּ֣ק	va/i.yit.cha.Zek	H2388	HC/Vtw3ms	and/ he strengthened himself
דָּוִ֔ד	da.Vid	H1732	HNp	David
בַּ/יהוָ֖ה	ba./Yah.weh	H3068	HR/Np	in/ Yahweh
אֱלֹהָֽי/ו	'e.lo.Ha/v	H430	HNcmpc/Sp3ms	God/ his

הפניות שטרונג

H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל)
H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
H2388 — חָזַק (châzaq, khaw-zak'): שורש קדום; לאחוז ב־; ומכאן: לתפוס, להיות חזק (בהשאלה: להיות אמיץ; בבניין הגורם: לחזק, לרפא, לעזור, לתקן, לבצר), להיות עיקש; לקשור, לרסן, לכבוש
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3334 — יָצַר (yâtsar, yaw-tsar'): שורש קדום; ללחוץ (בפועל עומד), כלומר להיות צר; בהשאלה, להיות במצוקה
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H3966 — מְאֹד (mᵉʼôd, meh-ode'): מן הזהה לאוּד (ʼûwd) [H181]; בדיוק, עוצמה, כלומר (עם מילת יחס או בלעדיה) בעוצמה; ומכאן במשתמע, כליל, במהירות וכדומה (לעיתים קרובות עם מילים אחרות כמילת הגברה או להבעת דרגת ההפלגה; ובייחוד כאשר היא נכפלת)
H4784 — מָרָה (mârâh, maw-raw'): שורש ראשוני; להיות מר (ובבניין הגורם: להמר, לעשות למר) או בלתי נעים; (בהשאלה) למרוד (או להתנגד; בבניין הגורם: להמרות, להכעיס)
H4843 — מָרַר (mârar, maw-rar'): שורש ראשוני; במשמעותו היסודית, לטפטף (ראה מַר (mar) [H4752]); אך משמש רק כפועל גזור מן מַר (mar) [H4751]; להיות מר (ובבניין הגורם, להמר, לעשות מר) (כפשוטו או בהשאלה)
H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
H5619 — סָקַל (çâqal, saw-kal'): שורש קדום; בדיוק: להיות כבד; אך משמש רק במובן של סקילה באבנים או היפוכה (כאילו סילוק האבנים)
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (21): בראשית 32:10, שמות 5:22, שופטים 2:15, שופטים 20:22, שמואל א 22:2, נחמיה 6:9, תהלים 18:19, תהלים 21:8, תהלים 118:5, תהלים 131:2, משלי 31:6, ישעיה 33:18, ישעיה 50:10, איכה 3:24, יונה 2:3, יונה 2:8, הבשורה על פי יוחנן 10:31, מעשי השליחים 27:22, מעשי השליחים 28:15, האיגרת השנייה אל הקורינתים 7:10, איגרת פטרוס הראשונה 5:7

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: ענווה; השגחת אלוהים; ביטחון
Nave's: אביגיל; עֲמָלֵקִים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 30 › פסוק 6

שמואל א 30:6

תוכן עניינים

שמואל א 30:6

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 30:6

שמואל א 30:6

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש