ישעיה 27:13

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 27 > פסוק 13

ישעיה 27:13


← ישעיה 27:12 ישעיה 27:13 (MT) ישעיה 28:1 →
וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יַחְבֹּ֧ט יְהוָ֛ה מִשִּׁבֹּ֥לֶת הַנָּהָ֖ר עַד נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְאַתֶּ֧ם תְּלֻקְּט֛וּ לְאַחַ֥ד אֶחָ֖ד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיהוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
ה֗וֹי עֲטֶ֤רֶת גֵּאוּת֙ שִׁכֹּרֵ֣י אֶפְרַ֔יִם וְצִ֥יץ נֹבֵ֖ל צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֑וֹ אֲשֶׁ֛ר עַל רֹ֥אשׁ גֵּֽיא שְׁמָנִ֖ים הֲל֥וּמֵי יָֽיִן׃

נוסח הפסוק

MT

וְהָיָ֣ה׀H1961 בַּיּ֣וֹםH3117 הַה֗וּאH1931 יִתָּקַע֮H8628 בְּשׁוֹפָ֣רH7782 גָּדוֹל֒H1419 וּבָ֗אוּH935 הָאֹֽבְדִים֙H6 בְּאֶ֣רֶץH776 אַשּׁ֔וּרH804 וְהַנִּדָּחִ֖יםH5080 בְּאֶ֣רֶץH776 מִצְרָ֑יִםH4714 וְהִשְׁתַּחֲו֧וּH7812 לַיהוָ֛הH3068 בְּהַ֥רH2022 הַקֹּ֖דֶשׁH6944 בִּירוּשָׁלִָֽם׃H3389


המקור העברי

וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יִתָּקַע בְּשֹׁופָר גָּדֹול וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/הָיָ֣ה
ve./ha.Yah H1961 HC/Vqq3ms and/ it will be
בַּ/יּ֣וֹם
ba/i.Yom H3117 HRd/Ncmsa in the/ day
הַ/ה֗וּא
ha./Hu' H1931 HTd/Pp3ms (the)/ that
יִתָּקַע֮
yi.ta.Ka' H8628 HVNi3ms it will be blown
בְּ/שׁוֹפָ֣ר
be./sho.Far H7782 HR/Ncmsa on/ a trumpet
גָּדוֹל֒
ga.dOl H1419 HAamsa great
וּ/בָ֗אוּ
u./Va.'u H935 HC/Vqq3cp and/ they will come
הָ/אֹֽבְדִים֙
ha./'oe.Dim H6 HTd/Vqrmpa those/ (who) were lost
בְּ/אֶ֣רֶץ
be./'E.retz H776 HR/Ncbsc in/ (the) land of
אַשּׁ֔וּר
'a.Shur H804 HNp Assyria
וְ/הַ/נִּדָּחִ֖ים
ve./ha/n.ni.da.Chim H5080 HC/Td/VNsmpa and/ the/ outcasts
בְּ/אֶ֣רֶץ
be./'E.retz H776 HR/Ncbsc in/ (the) land of
מִצְרָ֑יִם
mitz.Ra.yim H4714 HNp Egypt
וְ/הִשְׁתַּחֲו֧וּ
ve./hish.ta.cha.Vu H7812 HC/Vvq3cp and/ they will bow down
לַ/יהוָ֛ה
la./Yah.weh H3068 HR/Np to/ Yahweh
בְּ/הַ֥ר
be./Har H2022 HR/Ncmsc on/ (the) mountain of
הַ/קֹּ֖דֶשׁ
ha./Ko.desh H6944 HTd/Ncmsa (the)/ holiness
בִּ/ירוּשָׁלִָֽם
bi./ru.sha.Lim H3389 HR/Np in/ Jerusalem
הפניות שטרונג
  • H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H804 — אַשּׁוּר (ʼAshshûwr, ash-shoor'): או אַשֻּׁר (ʼAshshur); כנראה מן אָשַׁר (ʼâshar) [H833] (במשמעות של הצלחה); אַשּׁוּר, בנו השני של שם; וכן צאצאיו והארץ שישבו בה (כלומר אשור), אזורה ואימפריית ה שלה
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1419 — גָּדוֹל (gâdôwl, gaw-dole'): או גָּדֹל (gâdôl); (מקוצר) מן גָּדַל (gâdal) [H1431]; גדול (בכל מובן); ומכאן, מבוגר יותר; וגם יהיר, חצוף
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2022 — הַר (har, har): צורה מקוצרת של הָרָר (hârâr) [H2042]; הר או רכס גבעות (לעיתים בשימוש מושאל)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H4714 — מִצְרַיִם (Mitsrayim, mits-rah'-yim): צורת זוגי של מָצוֹר (mâtsôwr) [H4693]; מצרים, כלומר מצרים העליונה והתחתונה
  • H5080 — נָדַח (nâdach, naw-dakh'): שורש ראשוני; לדחוף ולהדיח; משמש בשלל שימושים, כפשוטו ובהשאלה (לגרש, להתעות, להכות, להמיט וכדומה)
  • H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה
  • H7782 — שׁוֹפָר (shôwphâr, sho-far'): או שֹׁפָר (shôphâr); מן שָׁפַר (shâphar) [H8231] במשמעות המקורית של חריתה; שופר (על שום צלילו הצלול) או קרן מעוקלת
  • H7812 — שָׁחָה (shâchâh, shaw-khaw'): שורש ראשוני; להשפיל, כלומר להשתטח ארצה (ובייחוד בבניין החוזר, כאות כבוד למלכות או לאלוהים)
  • H8628 — תָּקַע (tâqaʻ, taw-kah'): שורש ראשוני; להקיש, כלומר למחוא (כף אל כף), לתקוע (בכלי נגינה); בדרך של אנלוגיה, לתקוע (מסמר או יתד אוהל, חנית וכדומה); ומכאן, להיעשות ערב על ידי תקיעת כף
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (40): ויקרא 23:24, ויקרא 26:38, במדבר 10:10, במדבר 29:1, יהושע 6:4, שופטים 7:8, שופטים 7:20, איוב 29:13, תהלים 48:2, תהלים 147:2, ישעיה 2:2, ישעיה 4:2, ישעיה 11:11, ישעיה 12:1, ישעיה 19:18, ישעיה 26:10, ישעיה 43:5, ישעיה 58:1, ירמיה 16:15, ירמיה 23:3, ירמיה 23:8, ירמיה 49:36, יחזקאל 20:41, יחזקאל 28:25, יחזקאל 36:24, יחזקאל 37:21, יחזקאל 39:25, דניאל 12:1, הושע 3:5, מיכה 4:1, מיכה 7:12, צפניה 3:10, צפניה 3:20, זכריה 8:7, זכריה 9:14, זכריה 10:10, הבשורה על פי לוקאס 14:23, הבשורה על פי יוחנן 7:35, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 14:8, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 15:52

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 27 › פסוק 13