צפניה 3:20

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > צפניה > פרק 3 > פסוק 20

צפניה 3:20


← צפניה 3:19 צפניה 3:20 (MT) חגי 1:1 →
הִנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת כָּל מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת הַצֹּלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכָל הָאָ֖רֶץ בָּשְׁתָּֽם׃
בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָבִ֣יא אֶתְכֶ֔ם וּבָעֵ֖ת קַבְּצִ֣י אֶתְכֶ֑ם כִּֽי אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֜ם לְשֵׁ֣ם וְלִתְהִלָּ֗ה בְּכֹל֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת שְׁבוּתֵיכֶ֛ם לְעֵינֵיכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
בִּשְׁנַ֤ת שְׁתַּ֙יִם֙ לְדָרְיָ֣וֶשׁ הַמֶּ֔לֶךְ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשִּׁשִּׁ֔י בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֨ה דְבַר יְהוָ֜ה בְּיַד חַגַּ֣י הַנָּבִ֗יא אֶל זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל יְהוֹשֻׁ֧עַ בֶּן יְהוֹצָדָ֛ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּד֖וֹל לֵאמֹֽר׃

נוסח הפסוק

MT

בָּעֵ֤תH6256 הַהִיא֙H1931 אָבִ֣יאH935 אֶתְכֶ֔םH853 וּבָעֵ֖תH6256 קַבְּצִ֣יH6908 אֶתְכֶ֑םH853 כִּֽיH3588 אֶתֵּ֨ןH5414 אֶתְכֶ֜םH853 לְשֵׁ֣םH8034 וְלִתְהִלָּ֗הH8416 בְּכֹל֙H3605 עַמֵּ֣יH5971 הָאָ֔רֶץH776 בְּשׁוּבִ֧יH7725 אֶתH853 שְׁבוּתֵיכֶ֛םH7622 לְעֵינֵיכֶ֖םH5869 אָמַ֥רH559 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם כִּי־אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת־שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר יְהוָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
בָּ/עֵ֤ת
ba./'Et H6256 HRd/Ncbsa at the/ time
הַ/הִיא֙
ha./Hi' H1931 HTd/Pp3fs (the)/ that
אָבִ֣יא
'a.Vi' H935 HVhi1cs I will bring
אֶתְ/כֶ֔ם
'et./Khem H853 HTo/Sp2mp (obj.)/ you
וּ/בָ/עֵ֖ת
u./va./'Et H6256 HC/Rd/Ncbsa and/ at the/ time
קַבְּצִ֣/י
ka.be.Tz/i H6908 HVpc/Sp1cs to gather/ I
אֶתְ/כֶ֑ם
'et./Khem H853 HTo/Sp2mp (obj.)/ you
כִּֽי
ki- H3588 HC for
אֶתֵּ֨ן
'e.Ten H5414 HVqi1cs I will make
אֶתְ/כֶ֜ם
'et./Khem H853 HTo/Sp2mp (obj.)/ you
לְ/שֵׁ֣ם
le./Shem H8034 HR/Ncmsa (into)/ a name
וְ/לִ/תְהִלָּ֗ה
ve./li/t.hi.Lah H8416 HC/R/Ncfsa and/ (into)/ praise
בְּ/כֹל֙
be./Khol H3605 HR/Ncmsc among/ all
עַמֵּ֣י
'a.Mei H5971 HNcmpc (the) peoples of
הָ/אָ֔רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ earth
בְּ/שׁוּבִ֧/י
be./shu.V/i H7725 HR/Vqc/Sp1cs when/ turn back/ I
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
שְׁבוּתֵי/כֶ֛ם
she.vu.tei./Khem H7622 HNcfpc/Sp2mp captiviti(es)/ your
לְ/עֵינֵי/כֶ֖ם
le./'ei.nei./Khem H5869 HR/Ncbdc/Sp2mp to/ eyes/ your
אָמַ֥ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5869 — עַיִן (ʻayin, ah'-yin): כנראה מילה קדומה; עין (כפשוטה או בהשאלה); בדרך של אנלוגיה, מעיין (בהיותו עינו של הנוף)
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6256 — עֵת (ʻêth, ayth): מן עַד (ʻad) [H5703]; זמן, עת; ובייחוד (בתפקיד תואר הפועל עם מילת יחס) עתה, כאשר, וכדומה
  • H6908 — קָבַץ (qâbats, kaw-bats'): שורש קדום; לתפוס, כלומר לאסוף, לקבץ
  • H7622 — שְׁבוּת (shᵉbûwth, sheb-ooth'): או שְׁבִית (shᵉbîyth); מן שָׁבָה (shâbâh) [H7617]; גלות, ובמובן הקונקרטי: שבויים; ובהשאלה: מצב קודם של שגשוג
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8416 — תְּהִלָּה (tᵉhillâh, teh-hil-law'): מן הָלַל (hâlal) [H1984]; הַלֵּל, שבח; ובמובן מסוים (כשם עצם מוחשי) מזמור תהילה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › צפניה › פרק 3 › פסוק 20