ירמיה 30:3

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 30 > פסוק 3

ירמיה 30:3


← ירמיה 30:2 ירמיה 30:3 (MT) ירמיה 30:4 →
כֹּֽה אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּתָב לְךָ֗ אֵ֧ת כָּל הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר דִּבַּ֥רְתִּי אֵלֶ֖יךָ אֶל סֵֽפֶר׃
כִּ֠י הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם יְהוָ֔ה וְ֠שַׁבְתִּי אֶת שְׁב֨וּת עַמִּ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וִֽיהוּדָ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה וַהֲשִׁבֹתִ֗ים אֶל הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר נָתַ֥תִּי לַאֲבוֹתָ֖ם וִֽירֵשֽׁוּהָ׃
וְאֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶל יְהוּדָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֠יH3588 הִנֵּ֨הH2009 יָמִ֤יםH3117 בָּאִים֙H935 נְאֻםH5002 יְהוָ֔הH3068 וְ֠שַׁבְתִּיH7725 אֶתH853 שְׁב֨וּתH7622 עַמִּ֧יH5971 יִשְׂרָאֵ֛לH3478 וִֽיהוּדָ֖הH3063 אָמַ֣רH559 יְהוָ֑הH3068 וַהֲשִׁבֹתִ֗יםH7725 אֶלH413 הָאָ֛רֶץH776 אֲשֶׁרH834 נָתַ֥תִּיH5414 לַאֲבוֹתָ֖םH1 וִֽירֵשֽׁוּהָ׃H3423


המקור העברי

כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִים אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לַאֲבֹותָם וִירֵשׁוּהָ׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כִּ֠י
ki H3588 HC for
הִנֵּ֨ה
hi.Neh H2009 HTm here!
יָמִ֤ים
ya.Mim H3117 HNcmpa days
בָּאִים֙
ba.'Im H935 HVqrmpa (are) coming
נְאֻם
ne.'um- H5002 HNcmsc (the) utterance of
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
וְ֠/שַׁבְתִּי
Ve./shav.ti H7725 HC/Vqq1cs and/ I will turn back
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
שְׁב֨וּת
she.Vut H7622 HNcfsc (the) captivity of
עַמִּ֧/י
'a.M/i H5971 HNcmsc/Sp1cs people/ my
יִשְׂרָאֵ֛ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
וִֽ/יהוּדָ֖ה
vi./hu.Dah H3063 HC/Np and/ Judah
אָמַ֣ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָ֑ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
וַ/הֲשִׁבֹתִ֗י/ם
va./ha.shi.vo.Ti/m H7725 HC/Vhp1cs/Sp3mp and/ I will bring back/ them
אֶל
'el- H413 HR to
הָ/אָ֛רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ land
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr which
נָתַ֥תִּי
na.Ta.ti H5414 HVqp1cs I gave
לַ/אֲבוֹתָ֖/ם
la./'a.vo.Ta/m H1 HR/Ncmpc/Sp3mp to/ ancestors/ their
וִֽ/ירֵשֽׁוּ/הָ
Vi./re.Shu./ha H3423 HC/Vqq3cp/Sp3fs and/ they will take possession of/ it
הפניות שטרונג
  • H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3423 — יָרַשׁ (yârash, yaw-rash'): או יָרֵשׁ (yârêsh); שורש ראשוני; לרשת, לתפוס אחוזה (על ידי גירוש היושבים הקודמים ותפיסת מקומם); ומכאן, לתפוס, לגזול, לנחול; וכן לגרש, לרושש, להחריב
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H5002 — נְאֻם (nᵉʼum, neh-oom'): מן נָאַם (nâʼam) [H5001]; נְאֻם (מאמר נבואי), דבר יהוה
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H7622 — שְׁבוּת (shᵉbûwth, sheb-ooth'): או שְׁבִית (shᵉbîyth); מן שָׁבָה (shâbâh) [H7617]; גלות, ובמובן הקונקרטי: שבויים; ובהשאלה: מצב קודם של שגשוג
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 30 › פסוק 3