• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H831 — אַשְׁקְלוֹן (ʼAshqᵉlôwn, ash-kel-one'): כנראה מן שָׁקַל (shâqal) [H8254] במשמעות של מקום שקילה (כלומר שוק); אשקלון, מקום בפלשתינה (ארץ ישראל) (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2256 — חֶבֶל (chebel, kheh'-bel): או חֵבֶל (chêbel); מן חָבַל (châbal) [H2254]; חבל (כפתיל שזור), ובייחוד חבל מידה; מכאן — מחוז או נחלה (שנמדדו במידה); או מלכודת חבלים (פח); בהשאלה, חבורה (כאילו קשורים יחדיו); וגם צירי לידה (במיוחד חבלי יולדה); וגם חורבן (EN)
• H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H6153 — עֶרֶב (ʻereb, eh'-reb): מן עָרַב (ʻârab) [H6150]; בֵּין הָעַרְבַּיִם, דִּמְדּוּמִים; עֶרֶב (EN)
• H6485 — פָּקַד (pâqad, paw-kad'): שורש ראשוני; לפקוד (בכוונה טובה או עוינת); ובהשאלה: לפקח, למנות, להטיל תפקיד, לדאוג ל־, להיווכח בחסרונו, להפקיד וכדומה (EN)
• H7257 — רָבַץ (râbats, raw-bats'): שורש ראשוני; לרבוץ (על ארבע רגליים מקופלות, כבהמה רובצת); ומכאן, במשתמע, להישען, לנוח, לדגור, לארוב, להשתקע (EN)
• H7462 — רָעָה (râʻâh, raw-aw'): שורש קדום; לרעות צאן; כלומר להוליכו למרעה; ובבניין עומד — לרעות, לאכול עשב (כפשוטו או בהשאלה); בדרך כלל למשול; ובהרחבה — להתרועע עם (כידיד) (EN)
• H7611 — שְׁאֵרִית (shᵉʼêrîyth, sheh-ay-reeth'): מן שָׁאַר (shâʼar) [H7604]; שארית או חלק נותר (שריד, אחרון) (EN)
• H7622 — שְׁבוּת (shᵉbûwth, sheb-ooth'): או שְׁבִית (shᵉbîyth); מן שָׁבָה (shâbâh) [H7617]; גלות, ובמובן הקונקרטי: שבויים; ובהשאלה: מצב קודם של שגשוג (EN)
• H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• יִפְקְדֵ֛ם — בראשית 50:24, שמות 4:31, הבשורה על פי לוקאס 1:68, הבשורה על פי לוקאס 7:16
• חֶ֗בֶל — ישעיה 14:29-32, עבדיה 1:19, זכריה 9:6-7, מעשי השליחים 8:26, מעשי השליחים 8:40
• לִשְׁאֵרִ֛ית — ישעיה 11:11, ירמיה 31:7, מיכה 2:12, מיכה 4:7, מיכה 5:2-7, צפניה 2:9, חגי 1:12, חגי 2:2, האיגרת אל הרומאים 11:5
• וְשָׁ֥ב — תהלים 85:2, תהלים 126:1-4, ישעיה 14:1, ירמיה 3:18, ירמיה 23:3, ירמיה 29:14, ירמיה 30:3, ירמיה 30:18-19, ירמיה 33:7, יחזקאל 39:25, עמוס 9:14-15, מיכה 4:10, צפניה 3:20

הפניות הדדיות (8): עזרא 2:1, ישעיה 23:17, ירמיה 29:10, ירמיה 33:12, ירמיה 47:7, הושע 6:11, צפניה 3:13, זכריה 10:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: הפלשתים
• Nave's: אַשְׁקְלוֹן; אלוהים; ישראל, נבואות עליה; פלשתים