כתבי הקודש > ירמיה > פרק 31 > פסוק 7

ירמיה 31:7

← ירמיה 31:6	ירמיה 31:7 (MT)	ירמיה 31:8 →
כִּ֣י יֶשׁ י֔וֹם קָרְא֥וּ נֹצְרִ֖ים בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה צִיּ֔וֹן אֶל יְהוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃	כִּי כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה רָנּ֤וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגּוֹיִ֑ם הַשְׁמִ֤יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הוֹשַׁ֤ע יְהוָה֙ אֶֽת עַמְּךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃	הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אוֹתָ֜ם מֵאֶ֣רֶץ צָפ֗וֹן וְקִבַּצְתִּים֮ מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ֒ בָּ֚ם עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ הָרָ֥ה וְיֹלֶ֖דֶת יַחְדָּ֑ו קָהָ֥ל גָּד֖וֹל יָשׁ֥וּבוּ הֵֽנָּה׃

נוסח הפסוק

MT

כִּי^H3588 כֹ֣ה׀^H3541 אָמַ֣ר^H559 יְהוָ֗ה^H3068 רָנּ֤וּ^H7442 לְיַֽעֲקֹב֙^H3290 שִׂמְחָ֔ה^H8057 וְצַהֲל֖וּ^H6670 בְּרֹ֣אשׁ^H7218 הַגּוֹיִ֑ם^H1471 הַשְׁמִ֤יעוּ^H8085 הַֽלְלוּ֙^H1984 וְאִמְר֔וּ^H559 הוֹשַׁ֤ע^H3467 יְהוָה֙^H3068 אֶֽת^H853 עַמְּךָ֔^H5971 אֵ֖ת^H853 שְׁאֵרִ֥ית^H7611 יִשְׂרָאֵֽל׃^H3478

המקור העברי

כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגֹּויִם הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ וְאִמְרוּ הֹושַׁע יְהוָה אֶת־עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כִּי	ki-	H3588	HC	for
כֹ֣ה	khoh	H3541	HD	thus
אָמַ֣ר	'a.Mar	H559	HVqp3ms	he says
יְהוָ֗ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
רָנּ֤וּ	ra.Nu	H7442	HVqv2mp	cry out
לְ/יַֽעֲקֹב֙	le./ya.'a.Ko	H3290	HR/Np	of/ Jacob
שִׂמְחָ֔ה	sim.Chah	H8057	HNcfsa	gladness
וְ/צַהֲל֖וּ	ve./tza.ha.Lu	H6670	HC/Vqv2mp	and/ shout for joy
בְּ/רֹ֣אשׁ	be./Rosh	H7218	HR/Ncmsc	on/ (the) chief of
הַ/גּוֹיִ֑ם	ha./go.Yim	H1471	HTd/Ncmpa	the/ nations
הַשְׁמִ֤יעוּ	hash.Mi.'u	H8085	HVhv2mp	make a proclamation
הַֽלְלוּ֙	ha.Lu	H1984	HVpv2mp	praise
וְ/אִמְר֔וּ	ve./'im.Ru	H559	HC/Vqv2mp	and/ say
הוֹשַׁ֤ע	ho.Sha'	H3467	HVhv2ms	save
יְהוָה֙	Yah.weh	H3068	HNp	O Yahweh
אֶֽת	'et-	H853	HTo	(obj.)
עַמְּ/ךָ֔	'a.me./Kha	H5971	HNcmsc/Sp2ms	people/ your
אֵ֖ת	'et	H853	HTo	(obj.)
שְׁאֵרִ֥ית	she.'e.Rit	H7611	HNcfsc	(the) remnant of
יִשְׂרָאֵֽל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel

הפניות שטרונג

H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה
H1984 — הָלַל (hâlal, haw-lal'): שורש ראשוני; להיות צלול (במקור לגבי צליל, אך בדרך כלל לגבי צבע); לזרוח; ומכאן, לעשות ראווה, להתפאר; ומכאן להיות (בקולניות) שוטה; להשתולל; בבניין הגורם, להלל; וגם לעשות לסכל
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3290 — יַעֲקֹב (Yaʻăqôb, yah-ak-obe'): מן עָקַב (ʻâqab) [H6117]; אוחז־עקב (כלומר, מחליף במרמה); יעקב, אבי האומה הישראלי
H3467 — יָשַׁע (yâshaʻ, yaw-shah'): שורש קדום; בעיקרו, להיות פתוח, רחב או חופשי, כלומר (במשתמע) להיות בטוח; בבניין הגורם, לשחרר או להושיע
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H6670 — צָהַל (tsâhal, tsaw-hal'): שורש קדום; לזהור, כלומר (בהשאלה) להיות עליז; בהעברה להשמיע קול צלול (של ביטויים שונים של בעלי חיים או של בני אדם)
H7218 — רֹאשׁ (rôʼsh, roshe): משורש בלתי משומש שמשמעותו כנראה לנער; הראש (בהיותו הנוח ביותר להינוע), בין כפשוטו ובין בהשאלה (בשימושים רבים: של מקום, של זמן, של מעלה וכו')
H7442 — רָנַן (rânan, raw-nan'): שורש קדום; בעיקרו: לחרוק (או להשמיע קול צורם), כלומר לקרוא בקול רם, לרנן (בדרך כלל מתוך שמחה)
H7611 — שְׁאֵרִית (shᵉʼêrîyth, sheh-ay-reeth'): מן שָׁאַר (shâʼar) [H7604]; שארית או חלק נותר (שריד, אחרון)
H8057 — שִׂמְחָה (simchâh, sim-khaw'): מן שָׂמֵחַ (sâmêach) [H8056]; עליזות או שמחה, (דתית או של חג)
H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הוי — תהלים 14:7, תהלים 28:9, תהלים 69:36, תהלים 106:47, הושע 1:7
שְׁאֵרִ֥ית — ישעיה 1:9, ישעיה 11:11, ישעיה 37:4, ישעיה 37:31, ירמיה 23:3, יחזקאל 6:8, יואל 3:5, עמוס 5:15, מיכה 2:12, מיכה 7:18, צפניה 2:9, צפניה 3:13, האיגרת אל הרומאים 9:27, האיגרת אל הרומאים 11:5
רָנּ֤וּ — דברים 32:43, תהלים 67:2, תהלים 96:1-3, תהלים 98:1-4, תהלים 117:1-2, תהלים 138:4-5, ישעיה 12:4-6, ישעיה 24:14-16, ישעיה 42:10-12, ישעיה 44:23, צפניה 3:14-20

הפניות הדדיות (11): תהלים 27:6, תהלים 47:2, תהלים 81:2, תהלים 92:5, ישעיה 9:2, ישעיה 52:8, ישעיה 65:14, ירמיה 50:4, עמוס 3:9, מיכה 5:2, צפניה 2:7

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: ישראל – היהודים
Torrey’s: היהודים
Nave's: כנסייה; הלל ותהילה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 31 › פסוק 7

ירמיה 31:7

תוכן עניינים

ירמיה 31:7

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 31:7

ירמיה 31:7

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש