ישעיה 62:7

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 62 > פסוק 7

ישעיה 62:7


← ישעיה 62:6 ישעיה 62:7 (MT) ישעיה 62:8 →
עַל חוֹמֹתַ֣יִךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם הִפְקַ֙דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל הַיּ֧וֹם וְכָל הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּרִים֙ אֶת יְהוָ֔ה אַל דֳּמִ֖י לָכֶֽם׃
וְאַֽל תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ עַד יְכוֹנֵ֞ן וְעַד יָשִׂ֧ים אֶת יְרֽוּשָׁלִַ֛ם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃
נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה בִּֽימִינ֖וֹ וּבִזְר֣וֹעַ עֻזּ֑וֹ אִם אֶתֵּן֩ אֶת דְּגָנֵ֨ךְ ע֤וֹד מַֽאֲכָל֙ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ וְאִם יִשְׁתּ֤וּ בְנֵֽי נֵכָר֙ תִּֽירוֹשֵׁ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ בּֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

וְאַֽלH408 תִּתְּנ֥וּH5414 דֳמִ֖יH1824 ל֑וֹ עַדH5704 יְכוֹנֵ֞ןH3559 וְעַדH5704 יָשִׂ֧יםH7760 אֶתH853 יְרֽוּשָׁלִַ֛םH3389 תְּהִלָּ֖הH8416 בָּאָֽרֶץ׃H776


המקור העברי

וְאַל־תִּתְּנוּ דֳמִי לֹו עַד־יְכֹונֵן וְעַד־יָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/אַֽל
ve./'al- H408 HC/Tn and/ may not
תִּתְּנ֥וּ
ti.te.Nu H5414 HVqj2mp you give
דֳמִ֖י
do.Mi H1824 HNcmsa rest
ל֑/וֹ
l/o HR/Sp3ms to/ him
עַד
'ad- H5704 HR until
יְכוֹנֵ֞ן
ye.kho.Nen H3559 HVoi3ms he will establish
וְ/עַד
ve./'ad- H5704 HC/R and/ until
יָשִׂ֧ים
ya.Sim H7760 HVqi3ms he will make
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
יְרֽוּשָׁלִַ֛ם
ye.ru.sha.Lim H3389 HNp Jerusalem
תְּהִלָּ֖ה
te.hi.Lah H8416 HNcfsa praise
בָּ/אָֽרֶץ
ba./'A.retz H776 HRd/Ncbsa on the/ earth
הפניות שטרונג
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1824 — דְּמִי (dᵉmîy, dem-ee'): או דֳּמִי (dŏmîy); מן דָּמָה (dâmâh) [H1820]; שקט, דומייה
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3559 — כּוּן (kûwn, koon): שורש ראשוני; במובן המדויק: להיות זקוף (כלומר לעמוד ניצב); ומכאן (בהוראה גורמת) להקים, במגוון רחב של שימושים, בין מילוליים (לכונן, לקבוע, להכין, להחיל) ובין מושאלים (למנות, לוודא, להכשיר או להצליח)
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם)
  • H7760 — שׂוּם (sûwm, soom): או שִׂים (sîym); שורש ראשוני; לָשִׂים (משמש בשלל רב של הקשרים: כפשוטו, בהשאלה, במשמע נגזר ובדרך של השמטה)
  • H8416 — תְּהִלָּה (tᵉhillâh, teh-hil-law'): מן הָלַל (hâlal) [H1984]; הַלֵּל, שבח; ובמובן מסוים (כשם עצם מוחשי) מזמור תהילה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 62 › פסוק 7