מלכים א 15:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 15 > פסוק 4

מלכים א 15:4


← מלכים א 15:3 מלכים א 15:4 (MT) מלכים א 15:5 →
וַיֵּ֕לֶךְ בְּכָל חַטֹּ֥אות אָבִ֖יו אֲשֶׁר עָשָׂ֣ה לְפָנָ֑יו וְלֹא הָיָ֨ה לְבָב֤וֹ שָׁלֵם֙ עִם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו כִּלְבַ֖ב דָּוִ֥ד אָבִֽיו׃
כִּ֚י לְמַ֣עַן דָּוִ֔ד נָתַן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהָ֥יו ל֛וֹ נִ֖יר בִּירוּשָׁלִָ֑ם לְהָקִ֤ים אֶת בְּנוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וּֽלְהַעֲמִ֖יד אֶת יְרוּשָׁלִָֽם׃
אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה דָוִ֛ד אֶת הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא סָ֞ר מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר צִוָּ֗הוּ כֹּ֚ל יְמֵ֣י חַיָּ֔יו רַ֕ק בִּדְבַ֖ר אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֚יH3588 לְמַ֣עַןH4616 דָּוִ֔דH1732 נָתַן֩H5414 יְהוָ֨הH3068 אֱלֹהָ֥יוH430 ל֛וֹ נִ֖ירH5216 בִּירוּשָׁלִָ֑םH3389 לְהָקִ֤יםH6965 אֶתH853 בְּנוֹ֙H1121 אַחֲרָ֔יוH310 וּֽלְהַעֲמִ֖ידH5975 אֶתH853 יְרוּשָׁלִָֽם׃H3389


המקור העברי

כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן יְהוָה אֱלֹהָיו לֹו נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת־בְּנֹו אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת־יְרוּשָׁלִָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כִּ֚י
ki H3588 HC for
לְמַ֣עַן
le.Ma.'an H4616 HR for (the) sake of
דָּוִ֔ד
da.Vid H1732 HNp David
נָתַן֩
na.Tan H5414 HVqp3ms he gave
יְהוָ֨ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֱלֹהָ֥י/ו
'e.lo.Ha/v H430 HNcmpc/Sp3ms God/ his
ל֛/וֹ
l/o HR/Sp3ms to/ him
נִ֖יר
nir H5216 HNcmsa a lamp
בִּ/ירוּשָׁלִָ֑ם
bi./ru.sha.Lim H3389 HR/Np in/ Jerusalem
לְ/הָקִ֤ים
le./ha.Kim H6965 HR/Vhc by/ raising up
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
בְּנ/וֹ֙
be.N/o H1121 HNcmsc/Sp3ms son/ his
אַחֲרָ֔י/ו
'a.cha.Ra/v H310 HR/Sp3ms after/ him
וּֽ/לְ/הַעֲמִ֖יד
u./le./ha.'a.Mid H5975 HC/R/Vhc and/ by/ establishing
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
יְרוּשָׁלִָֽם
ye.ru.sha.Lim H3389 HNp Jerusalem
הפניות שטרונג
  • H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות)
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4616 — מַעַן (maʻan, mah'-an): מ־עָנָה (ʻânâh) [H6030]; בעיקרו, שימת לב, כלומר תכלית; משמש רק כתואר־פועל: בגלל, בשל (כמניע או כמטרה), ובמובן תכליתי: למען, כדי ש־
  • H5216 — נִיר (nîyr, neer): או נִר (nir); גם נֵיר (nêyr); או נֵר (nêr); או (נקבה) נֵרָה (nêrâh); משורש קדום (ראה נִיר (nîyr) [H5214]; נוּר (nûwr) [H5135]) שמשמעו כראוי להבהיק; נר (כלומר הפתילה הבוערת) או אור (כפשוטו או בהשאלה)
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5975 — עָמַד (ʻâmad, aw-mad'): שורש קדום; לַעֲמוֹד, ביחסים שונים (כפשוטו ובהשאלה, בבניין עומד ובבניין יוצא)
  • H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם)

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 15 › פסוק 4