מיכה 7:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מיכה > פרק 7 > פסוק 14

מיכה 7:14


← מיכה 7:13 מיכה 7:14 (MT) מיכה 7:15 →
וְהָיְתָ֥ה הָאָ֛רֶץ לִשְׁמָמָ֖ה עַל יֹֽשְׁבֶ֑יהָ מִפְּרִ֖י מַֽעַלְלֵיהֶֽם׃
רְעֵ֧ה עַמְּךָ֣ בְשִׁבְטֶ֗ךָ צֹ֚אן נַֽחֲלָתֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֣י לְבָדָ֔ד יַ֖עַר בְּת֣וֹךְ כַּרְמֶ֑ל יִרְע֥וּ בָשָׁ֛ן וְגִלְעָ֖ד כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃
כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת׃

נוסח הפסוק

MT

רְעֵ֧הH7462 עַמְּךָ֣H5971 בְשִׁבְטֶ֗ךָH7626 צֹ֚אןH6629 נַֽחֲלָתֶ֔ךָH5159 שֹׁכְנִ֣יH7931 לְבָדָ֔דH910 יַ֖עַרH3293 בְּת֣וֹךְH8432 כַּרְמֶ֑לH3760 יִרְע֥וּH7462 בָשָׁ֛ןH1316 וְגִלְעָ֖דH1568 כִּימֵ֥יH3117 עוֹלָֽם׃H5769


המקור העברי

רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתֹוךְ כַּרְמֶל יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עֹולָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
רְעֵ֧ה
re.'Eh H7462 HVqv2ms shepherd
עַמְּ/ךָ֣
'a.me./Kha H5971 HNcmsc/Sp2ms people/ your
בְ/שִׁבְטֶ֗/ךָ
ve./shiv.Te./kha H7626 HR/Ncmsc/Sp2ms with/ rod/ your
צֹ֚אן
tzon H6629 HNcbsc (the) flock of
נַֽחֲלָתֶ֔/ךָ
na.cha.la.Te./kha H5159 HNcfsc/Sp2ms inheritance/ your
שֹׁכְנִ֣י
sho.khe.Ni H7931 HVqrmsc (who) dwell
לְ/בָדָ֔ד
le./va.Dad H910 HR/Ncmsa (of)/ alone
יַ֖עַר
Ya.'ar H3293 HNcmsa a forest
בְּ/ת֣וֹךְ
be./Tokh H8432 HR/Ncmsc in/ (the) midst of
כַּרְמֶ֑ל
kar.Mel H3760 HNcmsa a garden-land
יִרְע֥וּ
yir.'U H7462 HVqi3mp let them graze
בָשָׁ֛ן
va.Shan H1316 HNp Bashan
וְ/גִלְעָ֖ד
ve./gil.'Ad H1568 HC/Np and/ Gilead
כִּ/ימֵ֥י
ki./Mei H3117 HR/Ncmpc like/ (the) days of
עוֹלָֽם
o.Lam H5769 HNcmsa antiquity
הפניות שטרונג
  • H910 — בָּדָד (bâdâd, baw-dawd'): מ־בָּדַד (bâdad) [H909]; נפרד, בודד; כתואר הפועל: בנפרד, לבדד
  • H1316 — בָּשָׁן (Bâshân, baw-shawn'): ממוצא לא ודאי; בשן (לרוב בה"א הידיעה), אזור ממזרח לירדן
  • H1568 — גִּלְעָד (Gilʻâd, ghil-awd'): כנראה מן גַּלְעֵד (Galʻêd) [H1567]; גלעד, אזור ממזרח לירדן; וכן שמם של שלושה ישראלים
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3293 — יַעַר (yaʻar, yah'-ar): מן שורש בלתי־משומש שכנראה משמעותו להתעבות בצמחייה; סבך שיחים; ומכאן, יער; ומכאן, דבש בחלת הדבש (כמי שנאגר בעצים)
  • H3760 — כַּרְמֶל (Karmel, kar-mel'): זהה ל־כַּרְמֶל (karmel) [H3759]; כרמל, שמם של הר ושל עיר בארץ ישראל
  • H5159 — נַחֲלָה (nachălâh, nakh-al-aw'): מן נָחַל (nâchal) [H5157] (במשמעותו הרגילה); בעיקרו: דבר שנתקבל בירושה, כלומר (בהפשטה) החזקה ואחיזה בנחלה, או (בקונקרטי) נכס עובר בירושה; ובאופן כללי: אחוזה, נחלת אבות או חלק
  • H5769 — עוֹלָם (ʻôwlâm, o-lawm'): או עֹלָם (ʻôlâm); מ־עָלַם (ʻâlam) [H5956]; בפועל: נסתר, כלומר נקודת ההיעלמות; בדרך כלל: זמן שאין הדעת מגיעה אליו (בעבר או בעתיד), כלומר (למעשה) נצח; בשימוש חוזר, כתואר פועל (במיוחד עם תחילית מילת יחס) תמיד
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6629 — צֹאן (tsôʼn, tsone): או צאוֹן (tsʼôwn); (תהילים 144:13), משורש בלתי־משומש שמשמעותו לנדוד; שם קיבוצי לעדר (של כבשים או עזים); וכן בהשאלה (על בני אדם)
  • H7462 — רָעָה (râʻâh, raw-aw'): שורש קדום; לרעות צאן; כלומר להוליכו למרעה; ובבניין עומד — לרעות, לאכול עשב (כפשוטו או בהשאלה); בדרך כלל למשול; ובהרחבה — להתרועע עם (כידיד)
  • H7626 — שֵׁבֶט (shêbeṭ, shay'-bet): משורש שאינו בשימוש, שכנראה משמעותו להסתעף; נצר, כלומר (כפשוטו) מקל (לעונש, לכתיבה, לקרב, לשלטון, להליכה וכדומה) או (בהשאלה) שבט, משפחה
  • H7931 — שָׁכַן (shâkan, shaw-kan'): שורש קדום (כנראה קרוב (על דרך המסירה) אל שָׁכַב (shâkab) [H7901] באמצעות רעיון הלינה; השווה סִכְלוּת (çiklûwth) [H5531], שָׁכַם (shâkam) [H7925]); לשכון או להתגורר דרך קבע (כפשוטו או בהשאלה)
  • H8432 — תָּוֶךְ (tâvek, taw'-vek): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לנתק; חצייה לשניים, כלומר (במשתמע) האמצע
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מיכה › פרק 7 › פסוק 14