איכה 5:21

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > איכה > פרק 5 > פסוק 21

איכה 5:21


← איכה 5:20 איכה 5:21 (MT) איכה 5:22 →
לָ֤מָּה לָנֶ֙צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים׃
הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה׀ אֵלֶ֙יךָ֙ ונשוב חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃
כִּ֚י אִם מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד מְאֹֽד׃

נוסח הפסוק

MT

הֲשִׁיבֵ֨נוּH7725 יְהוָ֤ה׀H3068 אֵלֶ֙יךָ֙H413 ונשובH7725 חַדֵּ֥שׁH2318 יָמֵ֖ינוּH3117 כְּקֶֽדֶם׃H6924


המקור העברי

הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה ׀ אֵלֶיךָ [וְנָשׁוּב כ] (וְנָשׁוּבָה ק) חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
הֲשִׁיבֵ֨/נוּ
ha.shi.Ve./nu H7725 HVhv2ms/Sp1cp cause to return/ us
יְהוָ֤ה
Yah.weh H3068 HNp O Yahweh
אֵלֶ֨י/ךָ֙
'e.Lei./kha H413 HR/Sp2ms to/ yourself
[ו/נשוב כ] (וְֽ/נָשׁ֔וּבָה ק)
[shûwb כ] (ve./na.shuv ק) H7725 כ [HC/Vqi1cp כ] (HC/Vqc1cp ק) (so/ let us return ק)
חַדֵּ֥שׁ
cha.Desh H2318 HVpv2ms renew
יָמֵ֖י/נוּ
ya.Mei./nu H3117 HNcmpc/Sp1cp days/ our
כְּ/קֶֽדֶם
ke./Ke.dem H6924 HR/Ncmsa like/ ancient time
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H2318 — חָדַשׁ (châdash, khaw-dash'): שורש ראשוני; להיות חדש; בבניין הגורם, לחדש (לבנות מחדש)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H6924 — קֶדֶם (qedem, keh'-dem): או קֵדְמָה (qêdᵉmâh); מן קָדַם (qâdam) [H6923]; החזית, במקום (במוחלט – החלק הקדמי; ביחסי – המזרח) או בזמן (קדמוניות); משמש לעתים קרובות בתפקיד תואר הפועל (לפני, מקדם, מזרחה)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איכה › פרק 5 › פסוק 21