כתבי הקודש > ירמיה > פרק 33 > פסוק 10

ירמיה 33:10

← ירמיה 33:9	ירמיה 33:10 (MT)	ירמיה 33:11 →
וְהָ֣יְתָה לִּ֗י לְשֵׁ֤ם שָׂשׂוֹן֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ אֶת כָּל הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם וּפָחֲד֣וּ וְרָֽגְז֗וּ עַ֤ל כָּל הַטּוֹבָה֙ וְעַ֣ל כָּל הַשָּׁל֔וֹם אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ׃	כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עוֹד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה׃	ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת כִּֽי ט֤וֹב יְהוָה֙ כִּֽי לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כִּֽי אָשִׁ֧יב אֶת שְׁבוּת הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

כֹּ֣ה׀^H3541 אָמַ֣ר^H559 יְהוָ֗ה^H3068 עוֹד֮^H5750 יִשָּׁמַ֣ע^H8085 בַּמָּקוֹם^H4725 הַזֶּה֒^H2088 אֲשֶׁר֙^H834 אַתֶּ֣ם^H859 אֹֽמְרִ֔ים^H559 חָרֵ֣ב^H2720 ה֔וּא^H1931 מֵאֵ֥ין^H369 אָדָ֖ם^H120 וּמֵאֵ֣ין^H369 בְּהֵמָ֑ה^H929 בְּעָרֵ֤י^H5892 יְהוּדָה֙^H3063 וּבְחֻצ֣וֹת^H2351 יְרוּשָׁלִַ֔ם^H3389 הַֽנְשַׁמּ֗וֹת^H8074 מֵאֵ֥ין^H369 אָדָ֛ם^H120 וּמֵאֵ֥ין^H369 יוֹשֵׁ֖ב^H3427 וּמֵאֵ֥ין^H369 בְּהֵמָֽה׃^H929

המקור העברי

כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה עֹוד יִשָּׁמַע בַּמָּקֹום־הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמֹּות מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יֹושֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כֹּ֣ה	koh	H3541	HD	thus
אָמַ֣ר	'a.Mar	H559	HVqp3ms	he says
יְהוָ֗ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
עוֹד֮	'Od	H5750	HD	again
יִשָּׁמַ֣ע	yi.sha.Ma'	H8085	HVNi3ms	it will be heard
בַּ/מָּקוֹם	ba./ma.kom-	H4725	HRd/Ncmsa	in the/ place
הַ/זֶּה֒	ha./Zeh	H2088	HTd/Pdxms	(the)/ this
אֲשֶׁר֙	'a.Sher	H834	HTr	which
אַתֶּ֣ם	'a.Tem	H859	HPp2mp	you
אֹֽמְרִ֔ים	'o.me.Rim	H559	HVqrmpa	(are) saying
חָרֵ֣ב	cha.Rev	H2720	HAamsa	(is) desolate
ה֔וּא	Hu'	H1931	HPp3ms	it
מֵ/אֵ֥ין	me./'Ein	H369	HR/Tn	from/ not
אָדָ֖ם	'a.Dam	H120	HNcmsa	human being
וּ/מֵ/אֵ֣ין	u./me./'Ein	H369	HC/R/Tn	and/ from/ not
בְּהֵמָ֑ה	be.he.Mah	H929	HNcfsa	animal
בְּ/עָרֵ֤י	be./'a.Rei	H5892	HR/Ncfpc	in/ (the) cities of
יְהוּדָה֙	ye.hu.Dah	H3063	HNp	Judah
וּ/בְ/חֻצ֣וֹת	u./ve./chu.Tzot	H2351	HC/R/Ncmpc	and/ in/ (the) streets of
יְרוּשָׁלִַ֔ם	ye.ru.sha.Lim	H3389	HNp	Jerusalem
הַֽ/נְשַׁמּ֗וֹת	ha/n.sha.Mot	H8074	HTd/VNrfpa	which/ are made desolate
מֵ/אֵ֥ין	me./'Ein	H369	HR/Tn	from/ not
אָדָ֛ם	'a.Dam	H120	HNcmsa	human being
וּ/מֵ/אֵ֥ין	u./me./'Ein	H369	HC/R/Tn	and/ from/ not
יוֹשֵׁ֖ב	yo.Shev	H3427	HVqrmsa	inhabitant
וּ/מֵ/אֵ֥ין	u./me./'Ein	H369	HC/R/Tn	and/ from/ not
בְּהֵמָֽה	be.he.Mah	H929	HNcfsa	animal

הפניות שטרונג

H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
H929 — בְּהֵמָה (bᵉhêmâh, be-hay-maw'): מ־שורש בלתי־משומש (שכנראה משמעותו להיות אילם); בפירוש המדויק: בְּהֵמָה אִלֶּמֶת; ובייחוד כל בעל חיים או הולך על ארבע גדול (לעיתים קרובות בהוראה קיבוצית)
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H2351 — חוּץ (chûwts, khoots): או (מקוצר) חֻץ (chuts); (שתי הצורות נקביות ברבים) משורש בלתי־משומש שמשמעותו לנתק; למעשה, מופרד בקיר, כלומר בחוץ, מחוץ לבית
H2720 — חָרֵב (chârêb, khaw-rabe'): מן חָרַב (chârab) [H2717]; צחיח (יבש) או חרב (הרוס)
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש)
H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד
H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
H8074 — שָׁמֵם (shâmêm, shaw-mame'): שורש קדום; להמם (או בבניין עומד: לקהות ולהשתומם), כלומר להחריב ולהשים, או (בהשאלה) להדהים ולהמם (שתי המשמעויות בדרך כלל במובן סביל)
H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אֹֽמְרִ֔ים — ירמיה 32:36, יחזקאל 37:11

הפניות הדדיות (20): מלכים א 8:34, דברי הימים ב 36:22, נחמיה 9:5, תהלים 69:36, תהלים 107:7, ישעיה 49:19, ירמיה 1:15, ירמיה 2:15, ירמיה 4:7, ירמיה 7:34, ירמיה 25:10, ירמיה 30:19, ירמיה 32:42, ירמיה 34:22, איכה 1:4, איכה 5:21, יחזקאל 12:19, יחזקאל 36:33, זכריה 1:16, זכריה 2:8

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 33 › פסוק 10

ירמיה 33:10

תוכן עניינים

ירמיה 33:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 33:10

ירמיה 33:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש