איכה 1:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > איכה > פרק 1 > פסוק 4

איכה 1:4


← איכה 1:3 איכה 1:4 (MT) איכה 1:5 →
גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים׃
דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר לָֽהּ׃
הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי יְהוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי צָֽר׃

נוסח הפסוק

MT

דַּרְכֵ֨יH1870 צִיּ֜וֹןH6726 אֲבֵל֗וֹתH57 מִבְּלִי֙H1097 בָּאֵ֣יH935 מוֹעֵ֔דH4150 כָּלH3605 שְׁעָרֶ֙יהָ֙H8179 שֽׁוֹמֵמִ֔יןH8074 כֹּהֲנֶ֖יהָH3548 נֶאֱנָחִ֑יםH584 בְּתוּלֹתֶ֥יהָH1330 נּוּג֖וֹתH3013 וְהִ֥יאH1931 מַרH4751 לָֽהּ׃


המקור העברי

דַּרְכֵי צִיֹּון אֲבֵלֹות מִבְּלִי בָּאֵי מֹועֵד כָּל־שְׁעָרֶיהָ שֹׁומֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגֹות וְהִיא מַר־לָהּ׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
דַּרְכֵ֨י
dar.Khei H1870 HNcbpc (the) roads of
צִיּ֜וֹן
tzi.Yon H6726 HNp Zion
אֲבֵל֗וֹת
'a.ve.Lot H57 HAafpa (are) mourning
מִ/בְּלִי֙
mi./be.Li H1097 HR/Ncmsc because/ not
בָּאֵ֣י
ba.'Ei H935 HVqrmpc (those who) come
מוֹעֵ֔ד
mo.'Ed H4150 HNcmsa (of) an appointed feast
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
שְׁעָרֶ֨י/הָ֙
she.'a.Rei./ha H8179 HNcmpc/Sp3fs gates/ her
שֽׁוֹמֵמִ֔ין
sho.me.Min H8074 HVqrmpa (are) desolate
כֹּהֲנֶ֖י/הָ
ko.ha.Nei./ha H3548 HNcmpc/Sp3fs priests/ her
נֶאֱנָחִ֑ים
ne.'e.na.Chim H584 HVNsmpa (are) groaning
בְּתוּלֹתֶ֥י/הָ
be.tu.lo.Tei./ha H1330 HNcfpc/Sp3fs virgins/ her
נּוּג֖וֹת
nu.Got H3013 HVNsfpa (are) grieving
וְ/הִ֥יא
ve./Hi' H1931 HC/Pp3fs and/ she
מַר
mar- H4751 HVqp3ms it is bitter
לָֽ/הּ
La/h HR/Sp3fs to/ her
הפניות שטרונג
  • H57 — אָבֵל (ʼâbêl, aw-bale'): מן אָבַל (ʼâbal) [H56]; מתאבל
  • H584 — אָנַח (ʼânach, aw-nakh'): שורש ראשוני; לֶאֱנוֹח, להיאנח
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1097 — בְּלִי (bᵉlîy, bel-ee'): מן בָּלָה (bâlâh) [H1086]; בעיקרו: חדלון, כלומר אַיִן או כליון; לרוב (בצירוף מילת יחס) בלי, בלא, בטרם, מפני שלא, כל עוד, וכיוצא באלה
  • H1330 — בְּתוּלָה (bᵉthûwlâh, beth-oo-law'): בינוני סביל בנקבה משורש לא-בשימוש שמשמעו להפריד; בתולה (על שום היותה מוצנעת); לעיתים (בהרחבה) כלה; וכן (בהשאלה) עיר או מדינה
  • H1870 — דֶּרֶךְ (derek, deh'-rek): מן דָּרַךְ (dârak) [H1869]; דרך, מסילה (בהיותה דרוכה); ובהשאלה, מהלך חיים או אורח פעולה, ולעיתים קרובות בשימוש תוארי־פועל
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3013 — יָגָה (yâgâh, yaw-gaw'): שורש ראשוני; להתאבל, להתייגע ביגון
  • H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4150 — מוֹעֵד (môwʻêd, mo-ade'): או מֹעֵד (môʻêd); או (נקבה) מוֹעָדָה (môwʻâdâh); (דברי הימים ב 8:13), מן יָעַד (yâʻad) [H3259]; כפשוטו: קביעה, כלומר זמן קבוע או עונה; ובייחוד, חג; במשמעות מקובלת, שנה; מכאן, כינוס (המתכנס למטרה מוגדרת); במובן הטכני, העדה; ובהרחבה, מקום המפגש; וגם אות שנקבע מראש
  • H4751 — מַר (mar, mar): או (נקבה) מָרָה (mârâh); מן מָרַר (mârar) [H4843]; מר (במובן מילולי או מושאל); וגם (כשם עצם) מרירות, או (כתואר פועל) במרירות
  • H4843 — מָרַר (mârar, maw-rar'): שורש ראשוני; במשמעותו היסודית, לטפטף (ראה מַר (mar) [H4752]); אך משמש רק כפועל גזור מן מַר (mar) [H4751]; להיות מר (ובבניין הגורם, להמר, לעשות מר) (כפשוטו או בהשאלה)
  • H6726 — צִיּוֹן (Tsîyôwn, tsee-yone'): הזהה (בדרך כלל) ל־צִיּוּן (tsîyûwn) [H6725]; ציון (כבירה קבועה), הר בירושלים
  • H8074 — שָׁמֵם (shâmêm, shaw-mame'): שורש קדום; להמם (או בבניין עומד: לקהות ולהשתומם), כלומר להחריב ולהשים, או (בהשאלה) להדהים ולהמם (שתי המשמעויות בדרך כלל במובן סביל)
  • H8179 — שַׁעַר (shaʻar, shah'-ar): מן שָׁעַר (shâʻar) [H8176] במשמעותו המקורית; פתח, כלומר דלת או שער
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איכה › פרק 1 › פסוק 4