כתבי הקודש > איכה > פרק 2 > פסוק 10

איכה 2:10

← איכה 2:9	איכה 2:10 (MT)	איכה 2:11 →
טָבְע֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם נְבִיאֶ֕יהָ לֹא מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהוָֽה׃	יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת צִיּ֔וֹן הֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֙רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם׃	כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֙רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל שֶׁ֖בֶר בַּת עַמִּ֑י בֵּֽעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

יֵשְׁב֨וּ^H3427 לָאָ֤רֶץ^H776 יִדְּמוּ֙^H1826 זִקְנֵ֣י^H2205 בַת^H1323 צִיּ֔וֹן^H6726 הֶֽעֱל֤וּ^H5927 עָפָר֙^H6083 עַל^H5921 רֹאשָׁ֔ם^H7218 חָגְר֖וּ^H2296 שַׂקִּ֑ים^H8242 הוֹרִ֤ידוּ^H3381 לָאָ֙רֶץ֙^H776 רֹאשָׁ֔ן^H7218 בְּתוּלֹ֖ת^H1330 יְרוּשָׁלִָֽם׃^H3389

המקור העברי

יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת־צִיֹּון הֶעֱלוּ עָפָר עַל־רֹאשָׁם חָגְרוּ שַׂקִּים הֹורִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלִָם׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
יֵשְׁב֨וּ	ye.she.Vu	H3427	HVqi3mp	they sit
לָ/אָ֤רֶץ	la./'A.retz	H776	HRd/Ncbsa	to the/ ground
יִדְּמוּ֙	yi.de.Mu	H1826	HVqi3mp	they are silent
זִקְנֵ֣י	zik.Nei	H2205	HAampc	(the) elders of
בַת	vat-	H1323	HNcfsc	(the) daughter of
צִיּ֔וֹן	tzi.Yon	H6726	HNp	Zion
הֶֽעֱל֤וּ	he.'e.Lu	H5927	HVhp3cp	they have caused to rise
עָפָר֙	'a.Far	H6083	HNcmsa	dust
עַל	'al-	H5921	HR	on
רֹאשָׁ֔/ם	ro.Sha/m	H7218	HNcmsc/Sp3mp	head/ their
חָגְר֖וּ	cha.ge.Ru	H2296	HVqp3cp	they have girded on
שַׂקִּ֑ים	sa.Kim	H8242	HNcmpa	sackcloth(s)
הוֹרִ֤ידוּ	ho.Ri.du	H3381	HVhp3cp	they have brought down
לָ/אָ֨רֶץ֙	la./'A.retz	H776	HRd/Ncbsa	to the/ ground
רֹאשָׁ֔/ן	ro.Sha/n	H7218	HNcmsc/Sp3fp	head/ their
בְּתוּלֹ֖ת	be.tu.Lot	H1330	HNcfpc	(the) virgins of
יְרוּשָׁלִָֽם	ye.ru.sha.Lim	H3389	HNp	Jerusalem

הפניות שטרונג

H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל)
H1330 — בְּתוּלָה (bᵉthûwlâh, beth-oo-law'): בינוני סביל בנקבה משורש לא-בשימוש שמשמעו להפריד; בתולה (על שום היותה מוצנעת); לעיתים (בהרחבה) כלה; וכן (בהשאלה) עיר או מדינה
H1826 — דָּמַם (dâmam, daw-man'): שורש קדום (השווה דָּהַם (dâham) [H1724], דָּמָה (dâmâh) [H1820]); להיות אילם; ומכאן, להשתומם, לחדול, לעמוד דום; וגם לאבוד
H2205 — זָקֵן (zâqên, zaw-kane'): מן זָקֵן (zâqên) [H2204]; זקן, ישיש
H2296 — חָגַר (châgar, khaw-gar'): שורש ראשוני; לחגור (חגורה, שריון וכדומה)
H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל)
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
H6083 — עָפָר (ʻâphâr, aw-fawr'): מן עָפַר (ʻâphar) [H6080]; עפר (כדבר מפורר או אפרפר); ומכאן — טיט, אדמה, רפש
H6726 — צִיּוֹן (Tsîyôwn, tsee-yone'): הזהה (בדרך כלל) ל־צִיּוּן (tsîyûwn) [H6725]; ציון (כבירה קבועה), הר בירושלים
H7218 — רֹאשׁ (rôʼsh, roshe): משורש בלתי משומש שמשמעותו כנראה לנער; הראש (בהיותו הנוח ביותר להינוע), בין כפשוטו ובין בהשאלה (בשימושים רבים: של מקום, של זמן, של מעלה וכו')
H8242 — שַׂק (saq, sak): מן שָׁקַק (shâqaq) [H8264]; בעיקרו, אריג רשת (המניח לנוזל לעבור דרכו), כלומר בד גס ורפוי או בד שקים (המשמש לאבלות ולעשיית שקים); ומכאן, שק (לתבואה וכדומה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

יִדְּמוּ֙ — ירמיה 8:14, איכה 3:28, עמוס 5:13, עמוס 8:3
הֶֽעֱל֤וּ — יהושע 7:6, שמואל ב 13:19, איוב 2:12, חזון יוחנן 18:19
זִקְנֵ֣י — איוב 2:13, ישעיה 3:26, ישעיה 47:1, ישעיה 47:5, איכה 4:5, איכה 4:16, איכה 5:12, איכה 5:14
יֵשְׁב֨וּ — איכה 1:1
בְּתוּלֹ֖ת — איכה 1:4, עמוס 8:13
חָגְר֖וּ — ישעיה 15:3, ישעיה 36:22, יחזקאל 7:18, יחזקאל 27:31, יואל 1:8

הפניות הדדיות (7): תהלים 137:1, ישעיה 3:24, ירמיה 13:18, איכה 1:8, יחזקאל 26:16, יחזקאל 27:30, חזון יוחנן 11:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: עפר
Torrey’s: אבנטים
Nave's: שק (בגד אבל); בתולה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איכה › פרק 2 › פסוק 10

איכה 2:10

תוכן עניינים

איכה 2:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

איכה 2:10

איכה 2:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש