• H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית (EN)
• H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל) (EN)
• H1330 — בְּתוּלָה (bᵉthûwlâh, beth-oo-law'): בינוני סביל בנקבה משורש לא-בשימוש שמשמעו להפריד; בתולה (על שום היותה מוצנעת); לעיתים (בהרחבה) כלה; וכן (בהשאלה) עיר או מדינה (EN)
• H3254 — יָסַף (yâçaph, yaw-saf'): שורש ראשוני; להוסיף או להרבות (לעיתים קרובות בשימוש של תואר־פועל: להוסיף לעשות דבר, להמשיך לעשותו) (EN)
• H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל) (EN)
• H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3678 — כִּסֵּא (kiççêʼ, kis-say'): או כִּסֵּה (kiççêh); מ־כָּסָה (kâçâh) [H3680]; בעצם: מכוסה, כלומר כיסא מלכות (כמי שחופה עליו אפריון) (EN)
• H3778 — כַּשְׂדִּי (Kasdîy, kas-dee'): (לעתים עם סיומת אנקליטית) כַּשְׂדִּימָה (Kasdîymâh); לעבר הכשדים אל כשדאה), באופן פטרונימי מ־כֶּשֶׂד (Kesed) [H3777] (רק ברבים); כַּשְׂדִּי, כלומר צאצא של כֶּשֶׂד; ומכאן כשדי (כאילו יצא מגזעו); וכן אסטרולוג (כאילו היה הדבר משל לאותו עם (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H6028 — עָנֹג (ʻânôg, aw-nogue'): מן עָנַג (ʻânag) [H6026]; מפונק, שרוי בתפנוקים (EN)
• H6083 — עָפָר (ʻâphâr, aw-fawr'): מן עָפַר (ʻâphar) [H6080]; עפר (כדבר מפורר או אפרפר); ומכאן — טיט, אדמה, רפש (EN)
• H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות) (EN)
• H7390 — רַךְ (rak, rak): מן רָכַךְ (râkak) [H7401]; רך (כפשוטו או בהשאלה); ומכאן, חלש (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• בַּת — תהלים 137:8, ירמיה 50:42, ירמיה 51:33, זכריה 2:11
• רְדִ֣י — איוב 2:8, איוב 2:13, תהלים 18:28, ישעיה 3:26, ישעיה 26:5, ישעיה 52:2, ירמיה 13:18, ירמיה 48:18, איכה 2:10, איכה 2:21, יחזקאל 26:16, יחזקאל 28:17, עבדיה 1:3-4, יונה 3:6
• בְּתוּלַת֙ — ישעיה 37:22, ירמיה 46:11
• יש — תהלים 89:45, ישעיה 14:13-14, חגי 2:22
• תוֹסִ֙יפִי֙ — דברים 28:56-57, ישעיה 32:9-11, ישעיה 47:7-9, איכה 4:5, חזון יוחנן 18:7

הפניות הדדיות (17): מלכים ב 19:21, ישעיה 13:1, ישעיה 14:6, ישעיה 23:7, ישעיה 23:12, ישעיה 32:11, ירמיה 25:12, ירמיה 25:26, ירמיה 27:7, ירמיה 50:1, ירמיה 51:29, איכה 1:1, איכה 1:21, דניאל 5:20, דניאל 5:26, נחום 3:18, האיגרת הראשונה אל טימותיוס 5:6

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: בבל
• Torrey’s: בבל; טחנות ריחיים