כתבי הקודש > ישעיה > פרק 52 > פסוק 2

ישעיה 52:2

← ישעיה 52:1	ישעיה 52:2 (MT)	ישעיה 52:3 →
עוּרִ֥י עוּרִ֛י לִבְשִׁ֥י עֻזֵּ֖ךְ צִיּ֑וֹן לִבְשִׁ֣י׀ בִּגְדֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֣י לֹ֥א יוֹסִ֛יף יָבֹא בָ֥ךְ ע֖וֹד עָרֵ֥ל וְטָמֵֽא׃	הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם התפתחו מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת צִיּֽוֹן׃	כִּֽי כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ׃

נוסח הפסוק

MT

הִתְנַעֲרִ֧י^H5287 מֵעָפָ֛ר^H6083 ק֥וּמִי^H6965 שְּׁבִ֖י^H3427 יְרֽוּשָׁלִָ֑ם^H3389 התפתחו^H6605 מוֹסְרֵ֣י^H4147 צַוָּארֵ֔ךְ^H6677 שְׁבִיָּ֖ה^H7628 בַּת^H1323 צִיּֽוֹן׃^H6726

המקור העברי

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם [הִתְפַּתְּחוּ כ] (הִתְפַּתְּחִי ק) מֹוסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת־צִיֹּון׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
הִתְנַעֲרִ֧י	hit.na.'a.Ri	H5287	HVtv2fs	shake yourself free
מֵ/עָפָ֛ר	me./'a.Far	H6083	HR/Ncmsa	from/ (the) dust
ק֥וּמִי	Ku.mi	H6965	HVqv2fs	arise
שְּׁבִ֖י	she.Vi	H3427	HVqv2fs	sit
יְרֽוּשָׁלִָ֑ם	ye.ru.sha.Lim	H3389	HNp	O Jerusalem
[התפתחו כ] (הִֽתְפַּתְּחִי֙ ק)	[pâthach כ] (hit.pa.te.chu ק)	H6605 כ	[HVtv2mp כ] (HVtv2fs ק)	(loosen for yourself ק)
מוֹסְרֵ֣י	mos.Rei	H4147	HNcbpc	(the) fetters of
צַוָּארֵ֔/ךְ	tza.va.Re/kh	H6677	HNcmsc/Sp2fs	neck/ your
שְׁבִיָּ֖ה	she.vi.Yah	H7628	HAafsa	O captive (one)
בַּת	bat-	H1323	HNcfsc	(the) daughter of
צִיּֽוֹן	tzi.Yon	H6726	HNp	Zion

הפניות שטרונג

H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל)
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
H4147 — מוֹסֵר (môwçêr, mo-sare'): גם (ברבים) נקבה מוֹסֵרָה (môwçêrâh); או מֹסְרָה (môçᵉrâh); מן יָסַר (yâçar) [H3256]; כפשוטו: ייסור, כלומר (מכאן) רסן, מוסרה; ובהשאלה, ריסון
H5287 — נָעַר (nâʻar, naw-ar'): שורש ראשוני (כנראה זהה ל־נָעַר (nâʻar) [H5286], על־פי רעיון רשרוש הרעמה, המלווה בדרך־כלל את שאגת האריה); להיטלטל אנה ואנה
H6083 — עָפָר (ʻâphâr, aw-fawr'): מן עָפַר (ʻâphar) [H6080]; עפר (כדבר מפורר או אפרפר); ומכאן — טיט, אדמה, רפש
H6605 — פָּתַח (pâthach, paw-thakh'): שורש ראשוני; לפתוח לרווחה (כפשוטו או בהשאלה); ובמיוחד: להתיר, להתחיל, לחרוש, לפתח (לחרות)
H6677 — צַוָּאר (tsavvâʼr, tsav-vawr'): או צַוָּר (tsavvâr); (נחמיה 3:5), או צַוָּרֹן (tsavvârôn); (שיר השירים 4:9), או (נקבה) צַוָּארָה (tsavvâʼrâh); (מיכה 2:3), באופן מוגבר מ־צוּר (tsûwr) [H6696] במובן של קשירה; עורף, אחורי הצוואר (כמקום שעליו נקשרים משאות)
H6726 — צִיּוֹן (Tsîyôwn, tsee-yone'): הזהה (בדרך כלל) ל־צִיּוּן (tsîyûwn) [H6725]; ציון (כבירה קבועה), הר בירושלים
H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם)
H7628 — שְׁבִי (shᵉbîy, sheb-ee'): מן שְׁבוּ (shᵉbûw) [H7618]; גולה; שבוי; וכשם עצם: שבי, גלות (במובן מופשט או קונקרטי וקיבוצי); ובהרחבה: שלל, ביזה

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

התפתחו — ישעיה 49:21, ישעיה 51:14, ישעיה 61:1, הבשורה על פי לוקאס 4:18, הבשורה על פי לוקאס 21:24
הִתְנַעֲרִ֧י — ישעיה 3:26, ישעיה 51:23, ירמיה 51:6, ירמיה 51:45, ירמיה 51:50, זכריה 2:10, חזון יוחנן 18:4

הפניות הדדיות (12): שופטים 5:12, ישעיה 26:19, ישעיה 35:3, ישעיה 45:13, ישעיה 47:1, ישעיה 49:25, ישעיה 60:1, איכה 1:1, יחזקאל 26:16, יחזקאל 34:27, זכריה 2:11, זכריה 9:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: כנסייה; ישראל, נבואות עליה; ציון

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 52 › פסוק 2

ישעיה 52:2

תוכן עניינים

ישעיה 52:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ישעיה 52:2

ישעיה 52:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש