• H127 — אֲדָמָה (ʼădâmâh, ad-aw-maw'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אדמה (על שום אדמומיותה הכללית) (EN)
• H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H983 — בֶּטַח (beṭach, beh'takh): מן בָּטַח (bâṭach) [H982]; כמשמעו, מקום מקלט; בהפשטה, ביטחון, הן העובדה (הימצאות בבטחה) והן התחושה (אמון); לעיתים קרובות (כתואר פועל, עם מילת יחס או בלעדיה) לָבֶטַח (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2981 — יְבוּל (yᵉbûwl, yeb-ool'): מ־יָבַל (yâbal) [H2986]; יְבוּל, כלומר תוצרת חקלאית או (בהשאלה) עושר (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4133 — מוֹטָה (môwṭâh, mo-taw'): נקבה של מוֹט (môwṭ) [H4132]; מוֹט; במשמעות מושאלת, קֶשֶׁת־עֹל לצוואר השור; ומכאן, עֹל (כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H5337 — נָצַל (nâtsal, naw-tsal'): שורש ראשוני; לחטוף ולהוציא, בין במובן חיובי ובין במובן שלילי (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H5647 — עָבַד (ʻâbad, aw-bad'): שורש ראשוני; לעבוד (בכל מובן שהוא); ומכאן — לשרת, לעבד את האדמה, (בבניין הגורם) לשעבד וכדומה (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H5923 — עֹל (ʻôl, ole): או עוֹל (ʻôwl); מן עָלַל (ʻâlal) [H5953]; עֹל (כמונח על הצוואר), כפשוטו או בהשאלה (EN)
• H6086 — עֵץ (ʻêts, ates): מן עָצָה (ʻâtsâh) [H6095]; עץ (על שם חוזקו); ומכאן — עץ כחומר (ברבים: מקלות, גזרי עץ) (EN)
• H6529 — פְּרִי (pᵉrîy, per-ee'): מן פָּרָה (pârâh) [H6509]; פרי (כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H7665 — שָׁבַר (shâbar, shaw-bar'): שורש קדום; לשבור, לנפץ (כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H7704 — שָׂדֶה (sâdeh, saw-deh'): או שָׂדַי (sâday); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להתפשט; שדה (על שום היותו מישורי) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וְֽיָדְע֞וּ — יחזקאל 33:29, יחזקאל 39:28
• הָעֹבְדִ֥ים — ירמיה 25:14, ירמיה 27:7
• עֵ֨ץ — ויקרא 26:4, תהלים 85:13, תהלים 92:13-15, ישעיה 4:2, ישעיה 35:1-2, ישעיה 61:3, יחזקאל 47:12, הבשורה על פי יוחנן 15:5-8
• בְּשִׁבְרִי֙ — ויקרא 26:13, ישעיה 9:3, ישעיה 10:27, ישעיה 14:2-3, ישעיה 52:2-3, ירמיה 2:20, ירמיה 30:8, יחזקאל 34:10

הפניות הדדיות (8): תהלים 67:7, יחזקאל 34:14, יחזקאל 34:29, יחזקאל 36:29, יחזקאל 37:6, יואל 2:22, זכריה 8:12, האיגרת אל האפסים 5:29

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: סמלי רוח הקודש; גשם; עצים
• Nave's: כנסייה; הבשורה; משרת המשיח (כומר/מטיף); אומה; צדיק; סמלים ודימויים