• H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום) (EN)
• H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום (EN)
• H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית (EN)
• H1576 — גְּמוּל (gᵉmûwl, ghem-ool'): מן גָּמַל (gâmal) [H1580]; יחס, כלומר מעשה (לטובה או לרעה); ומכאן, שירות או תגמול (EN)
• H1826 — דָּמַם (dâmam, daw-man'): שורש קדום (השווה דָּהַם (dâham) [H1724], דָּמָה (dâmâh) [H1820]); להיות אילם; ומכאן, להשתומם, לחדול, לעמוד דום; וגם לאבוד (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4422 — מָלַט (mâlaṭ, maw-lat'): שורש קדום; במקורו: להיות חלק, כלומר (במשתמע) להימלט (כאילו מחמת החלקלקות); בבניין הגורם: לשחרר או להציל; ובאופן מיוחד: להמליט ולדים, להוציא ניצוצות (EN)
• H5127 — נוּס (nûwç, noos): שורש ראשוני; לחמוק, כלומר להיעלם (לסגת, להימלט; בבניין הגורם: לרדוף, להניס, להימלט עם, להציל) (EN)
• H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי) (EN)
• H5360 — נְקָמָה (nᵉqâmâh, nek-aw-maw'): צורת הנקבה של נָקָם (nâqâm) [H5359]; נְקִימָה, בין כמעשה ובין כרגש (EN)
• H5771 — עָוֺן (ʻâvôn, aw-vone'): או עָווֹן (ʻâvôwn); (מלכים ב׳ 7:9; תהילים 51:5 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), מ־עָוָה (ʻâvâh) [H5753]; עַוְלָה, כלומר רוע (מוסרי) (EN)
• H6256 — עֵת (ʻêth, ayth): מן עַד (ʻad) [H5703]; זמן, עת; ובייחוד (בתפקיד תואר הפועל עם מילת יחס) עתה, כאשר, וכדומה (EN)
• H7999 — שָׁלַם (shâlam, shaw-lam'): שורש ראשוני; לִהְיוֹת שָׁלֵם (בַּנֶּפֶשׁ, בַּגּוּף אוֹ בָּרְכוּשׁ); בהשאלה: לִהְיוֹת מֻשְׁלָם (ובבניין הגורם: לְהַשְׁלִים); מכאן: לִהְיוֹת יְדִידוּתִי; ובהרחבה: לְשַׁלֵּם, לִגְמֹל כִּגְמוּל (ביישומים שונים) (EN)
• H8432 — תָּוֶךְ (tâvek, taw'-vek): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לנתק; חצייה לשניים, כלומר (במשתמע) האמצע (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אַל תְּהִי — בראשית 19:15-17, במדבר 16:26, משלי 13:20, האיגרת הראשונה אל טימותיוס 5:22
• נֻ֣סוּ — ישעיה 48:20, ירמיה 50:8, ירמיה 50:28, ירמיה 51:9, ירמיה 51:45, ירמיה 51:50, זכריה 2:10-11, חזון יוחנן 18:4
• כי זה — דברים 32:25, דברים 32:41, דברים 32:43, ירמיה 27:7, ירמיה 46:10, ירמיה 50:8, ירמיה 50:15, ירמיה 50:28, ירמיה 50:31, ירמיה 51:11, חזון יוחנן 16:19, חזון יוחנן 18:5-6
• מְשַׁלֵּ֖ם — ירמיה 25:14, ירמיה 25:16

הפניות הדדיות (16): בראשית 19:14, ישעיה 13:4, ישעיה 45:20, ישעיה 47:15, ישעיה 52:2, ישעיה 52:11, ישעיה 63:4, ירמיה 31:21, ירמיה 48:6, ירמיה 51:56, דניאל 4:11, יואל 4:4, הבשורה על פי מתי 3:7, הבשורה על פי לוקאס 21:22, האיגרת השנייה אל הקורינתים 6:17, חזון יוחנן 18:8

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: ברית והתחברות עם אויבי אלוהים; חטאים לאומיים
• Nave's: חבורה