ישעיה 48:20

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 48 > פסוק 20

ישעיה 48:20


← ישעיה 48:19 ישעיה 48:20 (MT) ישעיה 48:21 →
וַיְהִ֤י כַחוֹל֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹֽא יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמ֖וֹ מִלְּפָנָֽי׃
צְא֣וּ מִבָּבֶל֮ בִּרְח֣וּ מִכַּשְׂדִּים֒ בְּק֣וֹל רִנָּ֗ה הַגִּ֤ידוּ הַשְׁמִ֙יעוּ֙ זֹ֔את הוֹצִיא֖וּהָ עַד קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אִמְר֕וּ גָּאַ֥ל יְהוָ֖ה עַבְדּ֥וֹ יַעֲקֹֽב׃
וְלֹ֣א צָמְא֗וּ בָּחֳרָבוֹת֙ הֽוֹלִיכָ֔ם מַ֥יִם מִצּ֖וּר הִזִּ֣יל לָ֑מוֹ וַיִּ֨בְקַע צ֔וּר וַיָּזֻ֖בוּ מָֽיִם׃

נוסח הפסוק

MT

צְא֣וּH3318 מִבָּבֶל֮H894 בִּרְח֣וּH1272 מִכַּשְׂדִּים֒H3778 בְּק֣וֹלH6963 רִנָּ֗הH7440 הַגִּ֤ידוּH5046 הַשְׁמִ֙יעוּ֙H8085 זֹ֔אתH2063 הוֹצִיא֖וּהָH3318 עַדH5704 קְצֵ֣הH7097 הָאָ֑רֶץH776 אִמְר֕וּH559 גָּאַ֥לH1350 יְהוָ֖הH3068 עַבְדּ֥וֹH5650 יַעֲקֹֽב׃H3290


המקור העברי

צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים בְּקֹול רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת הֹוצִיאוּהָ עַד־קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ גָּאַל יְהוָה עַבְדֹּו יַעֲקֹב׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
צְא֣וּ
tze.'U H3318 HVqv2mp go out
מִ/בָּבֶל֮
mi./ba.Vel H894 HR/Np from/ Babylon
בִּרְח֣וּ
bir.Chu H1272 HVqv2mp flee
מִ/כַּשְׂדִּים֒
mi./kas.Dim H3778 HR/Np from/ (the) Chaldeans
בְּ/ק֣וֹל
be./Kol H6963 HR/Ncmsc with/ a sound of
רִנָּ֗ה
ri.Nah H7440 HNcfsa a shout of joy
הַגִּ֤ידוּ
ha.Gi.du H5046 HVhv2mp declare
הַשְׁמִ֨יעוּ֙
hash.Mi.'u H8085 HVhv2mp proclaim
זֹ֔את
Zot H2063 HPdxfs this
הוֹצִיא֖וּ/הָ
ho.tzi.'U./ha H3318 HVhv2mp/Sp3fs send out/ it
עַד
'ad- H5704 HR to
קְצֵ֣ה
ke.Tzeh H7097 HNcbsc (the) end of
הָ/אָ֑רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ earth
אִמְר֕וּ
'im.Ru H559 HVqv2mp say
גָּאַ֥ל
ga.'Al H1350 HVqp3ms he has redeemed
יְהוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
עַבְדּ֥/וֹ
av.D/o H5650 HNcmsc/Sp3ms servant/ his
יַעֲקֹֽב
ya.'a.Ko H3290 HNp Jacob
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית
  • H1272 — בָּרַח (bârach, baw-rakh'): שורש קדום; לברוח, כלומר בהשאלה, לנוס בפתאומיות
  • H1350 — גָּאַל (gâʼal, gaw-al'): שורש קדום, לגאול (על פי דיני הקרבה המשפחתית שבמזרח), כלומר; להיות הקרוב במשפחה (וככזה לגאול את נחלת הקרוב, לשאת את אלמנתו וכדומה)
  • H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3290 — יַעֲקֹב (Yaʻăqôb, yah-ak-obe'): מן עָקַב (ʻâqab) [H6117]; אוחז־עקב (כלומר, מחליף במרמה); יעקב, אבי האומה הישראלי
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3778 — כַּשְׂדִּי (Kasdîy, kas-dee'): (לעתים עם סיומת אנקליטית) כַּשְׂדִּימָה (Kasdîymâh); לעבר הכשדים אל כשדאה), באופן פטרונימי מ־כֶּשֶׂד (Kesed) [H3777] (רק ברבים); כַּשְׂדִּי, כלומר צאצא של כֶּשֶׂד; ומכאן כשדי (כאילו יצא מגזעו); וכן אסטרולוג (כאילו היה הדבר משל לאותו עם
  • H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
  • H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
  • H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם)
  • H6963 — קוֹל (qôwl, kole): או קֹל (qôl); משורש שאינו בשימוש שמשמעו לקרוא בקול; קול או צליל
  • H7097 — קָצֶה (qâtseh, kaw-tseh'): או (בשלילה בלבד) קֵצֶה (qêtseh); מן קָצָה (qâtsâh) [H7096]; (משמש במגוון רב של שימושים וניבים; השווה קֵץ (qêts) [H7093]); קָצֶה, סוף
  • H7440 — רִנָּה (rinnâh, rin-naw'): מ־רָנַן (rânan) [H7442]; בעיקרו: חריקה (או קול צורם וחד), כלומר קריאה רמה (של שמחה או של יגון)
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 48 › פסוק 20