• H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום) (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית (EN)
• H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון (EN)
• H5060 — נָגַע (nâgaʻ, naw-gah'): שורש קדום; כפשוטו, לגעת, כלומר להניח את היד על (לכל מטרה שהיא; בלשון נקייה, לשכב עם אישה); ומכאן במשתמע, להגיע עד (ובהשאלה, להגיע, לרכוש); ובדרך של אלימות, להכות (להעניש, להביס, להשמיד וכדומה) (EN)
• H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי (EN)
• H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם) (EN)
• H5800 — עָזַב (ʻâzab, aw-zab'): שורש קדום; לְשַׁחְרֵר, כלומר לְהַרְפּוֹת, לַעֲזוֹב, לְהַתִּיר וכדומה (EN)
• H7495 — רָפָא (râphâʼ, raw-faw'): אוֹ רָפָה (râphâh); שורש קדום; בעיקרו: לתקן (על ידי תפירה), כלומר (ובהשאלה) לרפא (EN)
• H7834 — שַׁחַק (shachaq, shakh'-ak): מן שָׁחַק (shâchaq) [H7833]; אבק (ככתוש דק); בדרך של אנלוגיה, אד דק; ובהרחבה, הרקיע (EN)
• H8064 — שָׁמַיִם (shâmayim, shaw-mah'-yim): זוגי של יחיד שאינו בשימוש שָׁמֶה (shâmeh); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להיות רם; השמים (בהיותם למעלה; צורת הזוגי רומזת אולי אל כיפת הרקיע הנראית שבה נעות העננים, וכן אל האתר העליון שבו סובבים גרמי השמים) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• עִזְב֕וּהָ — ישעיה 13:14, ישעיה 47:15, ירמיה 8:20, ירמיה 46:16, ירמיה 46:21, ירמיה 50:16, הבשורה על פי מתי 25:10-13
• מִשְׁפָּטָ֔הּ — דברי הימים ב 28:9, עזרא 9:6, דניאל 4:17-19, חזון יוחנן 18:5

הפניות הדדיות (15): דברי הימים ב 7:14, איוב 6:21, ישעיה 12:4, ירמיה 50:3, ירמיה 51:6, ירמיה 51:45, ירמיה 51:58, איכה 2:13, יחזקאל 30:21, יחזקאל 32:10, דניאל 4:11, הושע 7:1, נחום 3:7, זכריה 9:5, חזון יוחנן 18:10

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: שכרות; רפואה