זכריה 9:5

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > זכריה > פרק 9 > פסוק 5

זכריה 9:5


← זכריה 9:4 זכריה 9:5 (MT) זכריה 9:6 →
הִנֵּ֤ה אֲדֹנָי֙ יֽוֹרִשֶׁ֔נָּה וְהִכָּ֥ה בַיָּ֖ם חֵילָ֑הּ וְהִ֖יא בָּאֵ֥שׁ תֵּאָכֵֽל׃
תֵּרֶ֨א אַשְׁקְל֜וֹן וְתִירָ֗א וְעַזָּה֙ וְתָחִ֣יל מְאֹ֔ד וְעֶקְר֖וֹן כִּֽי הֹבִ֣ישׁ מֶבָּטָ֑הּ וְאָ֤בַד מֶ֙לֶךְ֙ מֵֽעַזָּ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לֹ֥א תֵשֵֽׁב׃
וְיָשַׁ֥ב מַמְזֵ֖ר בְּאַשְׁדּ֑וֹד וְהִכְרַתִּ֖י גְּא֥וֹן פְּלִשְׁתִּֽים׃

נוסח הפסוק

MT

תֵּרֶ֨אH7200 אַשְׁקְל֜וֹןH831 וְתִירָ֗אH3372 וְעַזָּה֙H5804 וְתָחִ֣ילH2342 מְאֹ֔דH3966 וְעֶקְר֖וֹןH6138 כִּֽיH3588 הֹבִ֣ישׁH954 מֶבָּטָ֑הּH4007 וְאָ֤בַדH6 מֶ֙לֶךְ֙H4428 מֵֽעַזָּ֔הH5804 וְאַשְׁקְל֖וֹןH831 לֹ֥אH3808 תֵשֵֽׁב׃H3427


המקור העברי

תֵּרֶא אַשְׁקְלֹון וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרֹון כִּי־הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלֹון לֹא תֵשֵׁב׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
תֵּרֶ֨א
te.Re' H7200 HVqi3fs it will see
אַשְׁקְל֜וֹן
'ash.ke.Lon H831 HNp Ashkelon
וְ/תִירָ֗א
ve./ti.Ra' H3372 HC/Vqi3fs so/ it may be afraid
וְ/עַזָּה֙
ve./'a.Zah H5804 HC/Np and/ Gaza
וְ/תָחִ֣יל
ve./ta.Chil H2342 HC/Vqi3fs so/ it may be in anguish
מְאֹ֔ד
me.'Od H3966 HD exceedingly
וְ/עֶקְר֖וֹן
ve./'ek.Ron H6138 HC/Np and/ Ekron
כִּֽי
ki- H3588 HC for
הֹבִ֣ישׁ
ho.Vish H954 HVhp3ms it will be ashamed
מֶבָּטָ֑/הּ
me.ba.Ta/h H4007 HNcmsc/Sp3fs object of confidence/ its
וְ/אָ֤בַד
ve./'A.vad H6 HC/Vqp3ms and/ he will perish
מֶ֨לֶךְ֙
Me.lekh H4428 HNcmsa a king
מֵֽ/עַזָּ֔ה
me./'a.Zah H5804 HR/Np from/ Gaza
וְ/אַשְׁקְל֖וֹן
ve./'ash.ke.Lon H831 HC/Np and/ Ashkelon
לֹ֥א
lo' H3808 HTn not
תֵשֵֽׁב
te.Shev H3427 HVqi3fs it will remain
הפניות שטרונג
  • H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
  • H831 — אַשְׁקְלוֹן (ʼAshqᵉlôwn, ash-kel-one'): כנראה מן שָׁקַל (shâqal) [H8254] במשמעות של מקום שקילה (כלומר שוק); אשקלון, מקום בפלשתינה (ארץ ישראל)
  • H954 — בּוּשׁ (bûwsh, boosh): שורש קדום; בעיקרו, להחוויר, כלומר במשתמע להתבייש; וכן (במשתמע) להתאכזב או להתעכב
  • H2342 — חוּל (chûwl, khool): או חִיל (chîyl); שורש קדום; בעיקרו, לפתל או להסתחרר (בתנועה מעגלית או לוליינית), כלומר (במיוחד) לרקוד, להתפתל בכאב (בייחוד בחבלי לידה) או מפחד; בהשאלה, לחכות, לעוות
  • H3001 — יָבֵשׁ (yâbêsh, yaw-bashe'): שורש ראשוני; להתבייש, להיכלם או להתאכזב; וגם (מתוך כישלון) להתייבש (כמים) או לנבול (כעשב)
  • H3372 — יָרֵא (yârêʼ, yaw-ray'): שורש קדום; לירוא, לפחד; במובן המוסרי, לירוא ביראת כבוד; בבניין הגורם, להפחיד
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H3966 — מְאֹד (mᵉʼôd, meh-ode'): מן הזהה לאוּד (ʼûwd) [H181]; בדיוק, עוצמה, כלומר (עם מילת יחס או בלעדיה) בעוצמה; ומכאן במשתמע, כליל, במהירות וכדומה (לעיתים קרובות עם מילים אחרות כמילת הגברה או להבעת דרגת ההפלגה; ובייחוד כאשר היא נכפלת)
  • H4007 — מַבָּט (mabbâṭ, mab-bawt'): או מֶבָּט (mebbâṭ); מן נָבַט (nâbaṭ) [H5027]; דָּבָר שמצפים לו, כלומר (בהפשטה) תוחלת, ציפייה
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5804 — עַזָּה (ʻAzzâh, az-zaw'): נקבה של עַז (ʻaz) [H5794]; חזק; עַזָּה, מקום בארץ ישראל
  • H6138 — עֶקְרוֹן (ʻEqrôwn, ek-rone'): מן עָקַר (ʻâqar) [H6131]; עקירה; עֶקְרוֹן, מקום בארץ ישראל
  • H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › זכריה › פרק 9 › פסוק 5