• H724 — אֲרוּכָה (ʼărûwkâh, ar-oo-kaw'): או אֲרֻכָה (ʼărukâh); בינוני סביל בנקבה של אָרַךְ (ʼârak) [H748] (במובן של השבה לבריאות); שלמות, החלמה (במובן המילולי או המושאל) (EN)
• H796 — אַשְׁדּוֹדִי (ʼAshdôwdîy, ash-do-dee'): שם ייחוס של אַשְׁדּוֹד (ʼAshdôwd) [H795]; אשדודי (לעתים קרובות כשם קיבוצי), כלומר תושב אשדוד (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2346 — חוֹמָה (chôwmâh, kho-maw'): בינוני פעיל בנקבה של שורש בלתי־משומש שמשמעותו לכאורה לחבר; חומת מגן (EN)
• H2490 — חָלַל (châlal, khaw-lal'): שורש ראשוני (השווה חָלָה (châlâh) [H2470]); גם פועל גזור שם (מ־חָלִיל (châlîyl) [H2485]); בעיקרו: לנקוב, כלומר (בהשתמעות) לפצוע, להתיך; ובהוראה מושאלת: לחלל (אדם, מקום או דבר), להפר (את דברו), להחל (כאילו בפתיחת בקיע), לחלל בחליל (EN)
• H2734 — חָרָה (chârâh, khaw-raw'): שורש קדום (השווה חָרַר (chârar) [H2787]); לבעור או להתחמם; ובהשאלה (לרוב) לבעור, בהתייחס לאף, לקנאה ולקנאות (EN)
• H2900 — טוֹבִיָּה (Ṭôwbîyâh, to-bee-yaw'): או טוֹבִיָּהוּ (Ṭôwbîyâhûw); מן טוֹב (ṭôwb) [H2896] ו יָהּ (Yâhh) [H3050]; טובו של יהוה; טוֹבִיָּה, שמם של שלושה ישראלים ושל שומרוני אחד (EN)
• H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3966 — מְאֹד (mᵉʼôd, meh-ode'): מן הזהה לאוּד (ʼûwd) [H181]; בדיוק, עוצמה, כלומר (עם מילת יחס או בלעדיה) בעוצמה; ומכאן במשתמע, כליל, במהירות וכדומה (לעיתים קרובות עם מילים אחרות כמילת הגברה או להבעת דרגת ההפלגה; ובייחוד כאשר היא נכפלת) (EN)
• H5571 — סַנְבַלַּט (Çanballaṭ, san-bal-lat'): ממוצא זר; סַנְבַלַּט, סַטְרַפ פרסי של שומרון (EN)
• H5640 — סָתַם (çâtham, saw-tham'): או שָׂתַם (sâtham); (במדבר 24:15), שורש ראשוני; לסתום; ומכאן, לתקן; ובהשאלה, לשמור בסוד (EN)
• H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים (EN)
• H5984 — עַמּוֹנִי (ʻAmmôwnîy, am-mo-nee'): נגזר כשם-אב מעַמּוֹן (ʻAmmôwn) [H5983]; עַמּוֹנִי או (כשם תואר) עַמּוֹנִי (EN)
• H6163 — עֲרָבִי (ʻĂrâbîy, ar-aw-bee'): או עַרְבִי (ʻArbîy); תואר ייחוס מן עֲרָב (ʻĂrâb) [H6152]; ערבי, כלומר תושב ערב (הלוא היא ארץ ערב) (EN)
• H6555 — פָּרַץ (pârats, paw-rats'): שורש קדום; לפרוץ (בשימושים רבים, ישירים ועקיפים, מילוליים ומושאלים) (EN)
• H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• האשדודים — שמואל א 5:1-2, דברי הימים ב 26:6-8, נחמיה 13:23-24, ירמיה 25:20, עמוס 1:8, עמוס 3:9, זכריה 9:5-6
• שָׁמַ֣ע — עזרא 4:4-16, עזרא 5:8
• סַנְבַלַּ֡ט — נחמיה 2:10, נחמיה 2:19, נחמיה 3:33
• וְהָעַמֹּנִ֜ים — שופטים 10:7-18, שופטים 11:12-40, שמואל א 11:2, שמואל ב 10:1-5, מלכים ב 24:2, דברי הימים ב 20:1, יחזקאל 25:3-7, עמוס 1:13
• אז — בראשית 3:15, מעשי השליחים 4:17-18, מעשי השליחים 5:33, חזון יוחנן 12:12-13, חזון יוחנן 12:17

הפניות הדדיות (10): דברים 23:4, מלכים א 11:27, דברי הימים א 19:2, דברי הימים ב 24:13, עזרא 9:1, נחמיה 6:1, נחמיה 6:16, ישעיה 58:12, ירמיה 41:10, ירמיה 49:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: הערבים; אשדוד (אזוטוס); אחדות ומריבה
• Torrey’s: בני עמון; ירושלים; שומרון בימינו
• Nave's: עמונים; הערבים; אַשְׁדּוֹד; טוביה