• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל) (EN)
• H1330 — בְּתוּלָה (bᵉthûwlâh, beth-oo-law'): בינוני סביל בנקבה משורש לא-בשימוש שמשמעו להפריד; בתולה (על שום היותה מוצנעת); לעיתים (בהרחבה) כלה; וכן (בהשאלה) עיר או מדינה (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H3254 — יָסַף (yâçaph, yaw-saf'): שורש ראשוני; להוסיף או להרבות (לעיתים קרובות בשימוש של תואר־פועל: להוסיף לעשות דבר, להמשיך לעשותו) (EN)
• H3794 — כִּתִּי (Kittîy, kit-tee'): או כִּתִּיִּי (Kittîyîy); שם־ייחוס משם בלתי־משומש המציין את קפריסין (רק ברבים); כיתי או קפריסאי; ומכאן יושב איים בכלל, כלומר היוונים או הרומאים שבחופים שממול לארץ ישראל (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H5117 — נוּחַ (nûwach, noo'-akh): שורש ראשוני; לנוח, כלומר להתיישב במקום; משמש בשלל רב של שימושים, כפשוטם וכהשאלה, בפעלים עומדים, יוצאים וגורמים (לשכון, להישאר, להניח, להציב, להניח לו, לסגת, לנחם וכדומה) (EN)
• H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות) (EN)
• H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד (EN)
• H5937 — עָלַז (ʻâlaz, aw-laz'): שורש קדום; לקפוץ מרוב שמחה, כלומר לעלוז (EN)
• H6231 — עָשַׁק (ʻâshaq, aw-shak'): שורש קדום (השווה עָשַׂק (ʻâsaq) [H6229]); ללחוץ על, כלומר לעשוק, לרמות, לחמוס, לשטוף (EN)
• H6721 — צִידוֹן (Tsîydôwn, tsee-done'): או צִידֹן (Tsîydôn); מ־צוּד (tsûwd) [H6679] במובן של לכידת דגים; דיג; צידון, שם בנו של כנען, וכן שם מקום בארץ ישראל (EN)
• H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם) (EN)
• H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• בַּת — בראשית 10:15-19, בראשית 49:13, יהושע 11:8, ישעיה 23:2
• עֲבֹ֔רִי — במדבר 24:24, ישעיה 23:1, יחזקאל 27:6
• יָנ֥וּחַֽ — דברים 28:64-67, איכה 1:3, איכה 4:15
• הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה — ישעיה 37:22, ישעיה 47:1, ישעיה 47:5, ירמיה 14:17, ירמיה 46:11, איכה 1:15
• תוֹסִ֥יפִי — ישעיה 23:1, ישעיה 23:7, יחזקאל 26:13-14, חזון יוחנן 18:22

הפניות הדדיות (11): בראשית 10:4, יהושע 19:28, שופטים 18:28, מלכים ב 19:21, דברי הימים א 1:7, ישעיה 23:6, ישעיה 23:10, יחזקאל 28:21, דניאל 11:30, הבשורה על פי מרקוס 7:24, מעשי השליחים 27:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: מנוחה ואי-מנוחה
• Torrey’s: צור
• Nave's: בבל; כִּתִּים; צידון; תַּרְשִׁישׁ