יחזקאל 20:13

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 20 > פסוק 13

יחזקאל 20:13


← יחזקאל 20:12 יחזקאל 20:13 (MT) יחזקאל 20:14 →
וְגַ֤ם אֶת שַׁבְּתוֹתַי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם לִהְי֣וֹת לְא֔וֹת בֵּינִ֖י וּבֵֽינֵיהֶ֑ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃
וַיַּמְרוּ בִ֨י בֵֽית יִשְׂרָאֵ֜ל בַּמִּדְבָּ֗ר בְּחֻקּוֹתַ֨י לֹא הָלָ֜כוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֗סוּ אֲשֶׁר֩ יַעֲשֶׂ֨ה אֹתָ֤ם הָֽאָדָם֙ וָחַ֣י בָּהֶ֔ם וְאֶת שַׁבְּתֹתַ֖י חִלְּל֣וּ מְאֹ֑ד וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֨ךְ חֲמָתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם בַּמִּדְבָּ֖ר לְכַלּוֹתָֽם׃
וָאֶעֱשֶׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לְבִלְתִּ֤י הֵחֵל֙ לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵאתִ֖ים לְעֵינֵיהֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּמְרוּH4784 בִ֨י בֵֽיתH1004 יִשְׂרָאֵ֜לH3478 בַּמִּדְבָּ֗רH4057 בְּחֻקּוֹתַ֨יH2708 לֹאH3808 הָלָ֜כוּH1980 וְאֶתH853 מִשְׁפָּטַ֣יH4941 מָאָ֗סוּH3988 אֲשֶׁר֩H834 יַעֲשֶׂ֨הH6213 אֹתָ֤םH853 הָֽאָדָם֙H120 וָחַ֣יH2425 בָּהֶ֔ם וְאֶתH853 שַׁבְּתֹתַ֖יH7676 חִלְּל֣וּH2490 מְאֹ֑דH3966 וָאֹמַ֞רH559 לִשְׁפֹּ֨ךְH8210 חֲמָתִ֧יH2534 עֲלֵיהֶ֛םH5921 בַּמִּדְבָּ֖רH4057 לְכַלּוֹתָֽם׃H3615


המקור העברי

וַיַּמְרוּ־בִי בֵית־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּחֻקֹּותַי לֹא־הָלָכוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַי מָאָסוּ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי חִלְּלוּ מְאֹד וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בַּמִּדְבָּר לְכַלֹּותָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יַּמְרוּ
va/i.yam.ru- H4784 HC/Vhw3mp and/ they rebelled
בִ֨/י
v/i HR/Sp1cs against/ me
בֵֽית
veit- H1004 HNcmsc (the) house of
יִשְׂרָאֵ֜ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
בַּ/מִּדְבָּ֗ר
ba./mid.Bar H4057 HRd/Ncmsa in the/ wilderness
בְּ/חֻקּוֹתַ֨/י
be./chu.ko.Ta/i H2708 HR/Ncbpc/Sp1cs in/ statutes/ my
לֹא
lo'- H3808 HTn not
הָלָ֜כוּ
ha.La.khu H1980 HVqp3cp they walked
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
מִשְׁפָּטַ֣/י
mish.pa.Ta/i H4941 HNcmpc/Sp1cs judgments/ my
מָאָ֗סוּ
ma.'A.su H3988 HVqp3cp they rejected
אֲשֶׁר֩
'a.Sher H834 HTr which
יַעֲשֶׂ֨ה
ya.'a.Seh H6213 HVqi3ms he will do
אֹתָ֤/ם
'o.Ta/m H853 HTo/Sp3mp (obj.)/ them
הָֽ/אָדָם֙
ha./'a.Dam H120 HTd/Ncmsa the/ person
וָ/חַ֣י
va./Chai H2425 HC/Vqq3ms and/ he will live
בָּ/הֶ֔ם
ba./Hem HR/Sp3mp by/ them
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
שַׁבְּתֹתַ֖/י
sha.be.to.Ta/i H7676 HNcbpc/Sp1cs sabbaths/ my
חִלְּל֣וּ
chi.le.Lu H2490 HVpp3cp they profaned
מְאֹ֑ד
me.'Od H3966 HD exceedingly
וָ/אֹמַ֞ר
va./'o.Mar H559 HC/Vqw1cs and/ I said
לִ/שְׁפֹּ֨ךְ
li/sh.Pokh H8210 HR/Vqc to/ pour out
חֲמָתִ֧/י
cha.ma.T/i H2534 HNcfsc/Sp1cs rage/ my
עֲלֵי/הֶ֛ם
'a.lei./Hem H5921 HR/Sp3mp on/ them
בַּ/מִּדְבָּ֖ר
ba./mid.Bar H4057 HRd/Ncmsa in the/ wilderness
לְ/כַלּוֹתָֽ/ם
le./kha.lo.Ta/m H3615 HR/Vpc/Sp3mp to/ make an end of/ them
הפניות שטרונג
  • H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H1980 — הָלַךְ (hâlak, haw-lak'): קרוב ל־יָלַךְ (yâlak) [H3212]; שורש ראשוני; ללכת (בשלל רב של שימושים, כפשוטו ובהשאלה)
  • H2425 — חָיַי (châyay, khaw-yah'-ee): שורש ראשוני (השווה חָיָה (châyâh) [H2421]); לחיות; ובבניין הגורם (סיבתי) — להחיות, לשוב ולהחיות
  • H2490 — חָלַל (châlal, khaw-lal'): שורש ראשוני (השווה חָלָה (châlâh) [H2470]); גם פועל גזור שם (מ־חָלִיל (châlîyl) [H2485]); בעיקרו: לנקוב, כלומר (בהשתמעות) לפצוע, להתיך; ובהוראה מושאלת: לחלל (אדם, מקום או דבר), להפר (את דברו), להחל (כאילו בפתיחת בקיע), לחלל בחליל
  • H2534 — חֵמָה (chêmâh, khay-maw'): או (דניאל 11:44) חֵמָא (chêmâʼ); מ־יָחַם (yâcham) [H3179]; חום; ובהשאלה: חרון אף, זעם; ארס (על שום החום שהוא מעורר)
  • H2708 — חֻקָּה (chuqqâh, khook-kaw'): נקבה של חֹק (chôq) [H2706], ומשמעותה בעיקרה אותה משמעות; חוקה, תקנה; ומכאן, קצבה או דבר קצוב (של זמן, מרחב, כמות, עבודה או שימוש)
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3615 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): שורש קדום; לְכַלּוֹת, לסיים; בין בעומד (לחדול, להיגמר, לכלות, לאבוד) ובין ביוצא (להשלים, להכין, לכלות, לגמור)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H3966 — מְאֹד (mᵉʼôd, meh-ode'): מן הזהה לאוּד (ʼûwd) [H181]; בדיוק, עוצמה, כלומר (עם מילת יחס או בלעדיה) בעוצמה; ומכאן במשתמע, כליל, במהירות וכדומה (לעיתים קרובות עם מילים אחרות כמילת הגברה או להבעת דרגת ההפלגה; ובייחוד כאשר היא נכפלת)
  • H3988 — מָאַס (mâʼaç, maw-as'): שורש קדום; למאוס, לדחות בבוז; וגם (בפועל עומד) להיעלם
  • H4057 — מִדְבָּר (midbâr, mid-bawr'): מן דָבַר (dâbar) [H1696] במובן של הובלה; מרעה (כלומר שדה פתוח, שאליו מובילים את המקנה); ומכאן, מכללא, מדבר; וגם דיבור (לרבות אברי הדיבור)
  • H4784 — מָרָה (mârâh, maw-raw'): שורש ראשוני; להיות מר (ובבניין הגורם: להמר, לעשות למר) או בלתי נעים; (בהשאלה) למרוד (או להתנגד; בבניין הגורם: להמרות, להכעיס)
  • H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H7676 — שַׁבָּת (shabbâth, shab-bawth'): צורה מועצמת של שָׁבַת (shâbath) [H7673]; הפסקה ושביתה ממלאכה, כלומר (במובן המסוים) השבת
  • H8210 — שָׁפַךְ (shâphak, shaw-fak'): שורש קדום; לשפוך החוצה (דם, נסך, מתכת מותכת; ואף מוצק, כלומר לצבור סוללה); וגם (בהשאלה) להוציא ולכלות (חיים, נפש, שיח, כסף וכדומה); בהוראה מוגברת, להשתרע ולהתפשט
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (28): שמות 31:14, ויקרא 18:5, דברים 32:27, מלכים ב 21:15, דברי הימים ב 30:7, נחמיה 13:15, תהלים 78:32, תהלים 78:38, ישעיה 24:5, ירמיה 7:24, ירמיה 17:23, ירמיה 22:21, איכה 3:22, יחזקאל 7:8, יחזקאל 16:4, יחזקאל 18:9, יחזקאל 20:36, יחזקאל 22:8, יחזקאל 22:26, יחזקאל 23:38, יחזקאל 33:15, דניאל 9:9, הושע 11:9, מלאכי 3:7, הבשורה על פי לוקאס 10:28, האיגרת אל הרומאים 7:10, האיגרת אל הרומאים 10:5, האיגרת אל הגלטים 3:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 20 › פסוק 13