במדבר 15:31

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 15 > פסוק 31

במדבר 15:31


← במדבר 15:30 במדבר 15:31 (MT) במדבר 15:32 →
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר תַּעֲשֶׂ֣ה׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן הַגֵּ֔ר אֶת יְהוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
כִּ֤י דְבַר יְהוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת מִצְוָת֖וֹ הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֹנָ֥ה בָֽהּ׃
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֤יH3588 דְבַרH1697 יְהוָה֙H3068 בָּזָ֔הH959 וְאֶתH853 מִצְוָת֖וֹH4687 הֵפַ֑רH6565 הִכָּרֵ֧ת׀H3772 תִּכָּרֵ֛תH3772 הַנֶּ֥פֶשׁH5315 הַהִ֖ואH1931 עֲוֹנָ֥הH5771 בָֽהּ׃


המקור העברי

כִּי דְבַר־יְהוָה בָּזָה וְאֶת־מִצְוָתֹו הֵפַר הִכָּרֵת ׀ תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כִּ֤י
ki H3588 HC for
דְבַר
de.var- H1697 HNcmsc (the) word of
יְהוָה֙
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
בָּזָ֔ה
ba.Zah H959 HVqp3ms he has despised
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
מִצְוָת֖/וֹ
mitz.va.T/o H4687 HNcfsc/Sp3ms commandment/ his
הֵפַ֑ר
he.Far H6565 HVhp3ms he has broken
הִכָּרֵ֧ת
hi.ka.Ret H3772 HVNa certainly (cut off)
תִּכָּרֵ֛ת
ti.ka.Ret H3772 HVNi3fs it will be cut off
הַ/נֶּ֥פֶשׁ
ha./Ne.fesh H5315 HTd/Ncbsa the/ person
הַ/הִ֖וא
ha./Hiv' H1931 HTd/Pp3fs (the)/ that
עֲוֺנָ֥/ה
'a.vo.Na/h H5771 HNcbsc/Sp3fs iniquity/ its
בָֽ/הּ
Va/h HR/Sp3fs (will be) on (the)/ it
הפניות שטרונג
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H959 — בָּזָה (bâzâh, baw-zaw'): שורש קדום; לבוז, לזלזל
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3772 — כָּרַת (kârath, kaw-rath'): שורש קדום; לכרות (לקצוץ, לגדוע או לבתר); ומכאן, להשמיד או לכלות; ובמיוחד, לכרות ברית (כלומר לכונן ברית או הסכם, במקורו על ידי ביתור בשר ומעבר בין הבתרים)
  • H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה)
  • H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
  • H5771 — עָוֺן (ʻâvôn, aw-vone'): או עָווֹן (ʻâvôwn); (מלכים ב׳ 7:9; תהילים 51:5 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), מ־עָוָה (ʻâvâh) [H5753]; עַוְלָה, כלומר רוע (מוסרי)
  • H6565 — פָּרַר (pârar, paw-rar'): שורש קדום; להפר, לשבור (על פי רוב בהשאלה), כלומר להפר, לסכל
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 15 › פסוק 31