יחזקאל 20:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 20 > פסוק 12

יחזקאל 20:12


← יחזקאל 20:11 יחזקאל 20:12 (MT) יחזקאל 20:13 →
וָאֶתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת חֻקּוֹתַ֔י וְאֶת מִשְׁפָּטַ֖י הוֹדַ֣עְתִּי אוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אוֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֥י בָּהֶֽם׃
וְגַ֤ם אֶת שַׁבְּתוֹתַי֙ נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם לִהְי֣וֹת לְא֔וֹת בֵּינִ֖י וּבֵֽינֵיהֶ֑ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃
וַיַּמְרוּ בִ֨י בֵֽית יִשְׂרָאֵ֜ל בַּמִּדְבָּ֗ר בְּחֻקּוֹתַ֨י לֹא הָלָ֜כוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֗סוּ אֲשֶׁר֩ יַעֲשֶׂ֨ה אֹתָ֤ם הָֽאָדָם֙ וָחַ֣י בָּהֶ֔ם וְאֶת שַׁבְּתֹתַ֖י חִלְּל֣וּ מְאֹ֑ד וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֨ךְ חֲמָתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם בַּמִּדְבָּ֖ר לְכַלּוֹתָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וְגַ֤םH1571 אֶתH853 שַׁבְּתוֹתַי֙H7676 נָתַ֣תִּיH5414 לָהֶ֔ם לִהְי֣וֹתH1961 לְא֔וֹתH226 בֵּינִ֖יH996 וּבֵֽינֵיהֶ֑םH996 לָדַ֕עַתH3045 כִּ֛יH3588 אֲנִ֥יH589 יְהוָ֖הH3068 מְקַדְּשָֽׁם׃H6942


המקור העברי

וְגַם אֶת־שַׁבְּתֹותַי נָתַתִּי לָהֶם לִהְיֹות לְאֹות בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/גַ֤ם
ve./Gam H1571 HC/Ta and/ also
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
שַׁבְּתוֹתַ/י֙
sha.be.to.Ta/i H7676 HNcbpc/Sp1cs sabbaths/ my
נָתַ֣תִּי
na.Ta.ti H5414 HVqp1cs I gave
לָ/הֶ֔ם
la./Hem HR/Sp3mp to/ them
לִ/הְי֣וֹת
li/h.Yot H1961 HR/Vqc to/ become
לְ/א֔וֹת
le./'ot H226 HR/Ncbsa (into)/ a sign
בֵּינִ֖/י
bei./Ni H996 HR/Sp1cs between/ me
וּ/בֵֽינֵי/הֶ֑ם
u./vei.nei./Hem H996 HC/R/Sp3mp and/ between/ them
לָ/דַ֕עַת
la./Da.'at H3045 HR/Vqc to/ know
כִּ֛י
ki H3588 HC that
אֲנִ֥י
'a.Ni H589 HPp1cs I
יְהוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp (am) Yahweh
מְקַדְּשָֽׁ/ם
me.ka.de.Sha/m H6942 HVprmsc/Sp3mp (who) sanctified/ them
הפניות שטרונג
  • H226 — אוֹת (ʼôwth, oth): כנראה מן אוּת (ʼûwth) [H225] (במובן של הופעה); אות, סימן (כפשוטו או בהשאלה), כגון דגל, משואה, מצבת זיכרון, סימן מבשר, מופת, ראיה וכדומה
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H996 — בֵּין (bêyn, bane): (לעתים ברבים זכר או נקבה); ליתר דיוק, צורת הסמיכות של שם עצם בלתי-משומש אחר הנגזר מן בִּין (bîyn) [H995]; הבדל; אך משמש רק כמילת יחס; בין (חוזר לפני כל שם עצם, לעתים קרובות עם מילות יחס אחרות); וגם כמילת חיבור, בין... ובין
  • H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H6942 — קָדַשׁ (qâdash, kaw-dash'): שורש קדום; להיות טהור (טקסית או מוסרית); (בבניין הגורם) לטהר, להכריז כטהור או לנהוג בו כבטהור — כלומר לקדש, להיות קדוש
  • H7676 — שַׁבָּת (shabbâth, shab-bawth'): צורה מועצמת של שָׁבַת (shâbath) [H7673]; הפסקה ושביתה ממלאכה, כלומר (במובן המסוים) השבת

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 20 › פסוק 12