איוב 1:5

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > איוב > פרק 1 > פסוק 5

איוב 1:5


← איוב 1:4 איוב 1:5 (MT) איוב 1:6 →
וְהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ וְעָשׂ֣וּ מִשְׁתֶּ֔ה בֵּ֖ית אִ֣ישׁ יוֹמ֑וֹ וְשָׁלְח֗וּ וְקָרְאוּ֙ לִשְׁלֹ֣שֶׁת אחיתיהם לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת עִמָּהֶֽם׃
וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה וַיִּשְׁלַ֧ח אִיּ֣וֹב וַֽיְקַדְּשֵׁ֗ם וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבֹּקֶר֮ וְהֶעֱלָ֣ה עֹלוֹת֮ מִסְפַּ֣ר כֻּלָּם֒ כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י וּבֵרֲכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בִּלְבָבָ֑ם כָּ֛כָה יַעֲשֶׂ֥ה אִיּ֖וֹב כָּל הַיָּמִֽים׃
וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל יְהוָ֑ה וַיָּב֥וֹא גַֽם הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֡יH1961 כִּ֣יH3588 הִקִּיפֽוּ֩H5362 יְמֵ֨יH3117 הַמִּשְׁתֶּ֜הH4960 וַיִּשְׁלַ֧חH7971 אִיּ֣וֹבH347 וַֽיְקַדְּשֵׁ֗םH6942 וְהִשְׁכִּ֣יםH7925 בַּבֹּקֶר֮H1242 וְהֶעֱלָ֣הH5927 עֹלוֹת֮H5930 מִסְפַּ֣רH4557 כֻּלָּם֒H3605 כִּ֚יH3588 אָמַ֣רH559 אִיּ֔וֹבH347 אוּלַי֙H194 חָטְא֣וּH2398 בָנַ֔יH1121 וּבֵרֲכ֥וּH1288 אֱלֹהִ֖יםH430 בִּלְבָבָ֑םH3824 כָּ֛כָהH3602 יַעֲשֶׂ֥הH6213 אִיּ֖וֹבH347 כָּלH3605 הַיָּמִֽים׃H3117


המקור העברי

וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיֹּוב וַיְקַדְּשֵׁם וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלֹות מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי אָמַר אִיֹּוב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיֹּוב כָּל־הַיָּמִים׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִ֡י
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ it was
כִּ֣י
ki H3588 HC that
הִקִּיפֽוּ֩
hi.ki.Fu H5362 HVhp3cp they had gone round
יְמֵ֨י
ye.Mei H3117 HNcmpc (the) days of
הַ/מִּשְׁתֶּ֜ה
ha./mish.Teh H4960 HTd/Ncmsa the/ feast
וַ/יִּשְׁלַ֧ח
va/i.yish.Lach H7971 HC/Vqw3ms and/ he sent
אִיּ֣וֹב
'i.Yov H347 HNp Job
וַֽ/יְקַדְּשֵׁ֗/ם
va/y.ka.de.She/m H6942 HC/Vpw3ms/Sp3mp and/ he sanctified/ them
וְ/הִשְׁכִּ֣ים
ve./hish.Kim H7925 HC/Vhp3ms and/ he rose early
בַּ/בֹּקֶר֮
ba./bo.Ker H1242 HRd/Ncmsa in the/ morning
וְ/הֶעֱלָ֣ה
ve./he.'e.Lah H5927 HC/Vhp3ms and/ he offered up
עֹלוֹת֮
'o.lOt H5930 HNcfpa burnt offerings
מִסְפַּ֣ר
mis.Par H4557 HNcmsc (the) number of
כֻּלָּ/ם֒
ku.La/m H3605 HNcmsc/Sp3mp all of/ them
כִּ֚י
ki H3588 HC for
אָמַ֣ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he said
אִיּ֔וֹב
'i.Yov H347 HNp Job
אוּלַי֙
'u.Lai H194 HD perhaps
חָטְא֣וּ
cha.te.'U H2398 HVqp3cp they have sinned
בָנַ֔/י
va.Na/i H1121 HNcmpc/Sp1cs children/ my
וּ/בֵרֲכ֥וּ
u./ve.ra.Khu H1288 HC/Vpp3cp and/ they have blessed
אֱלֹהִ֖ים
'E.lo.Him H430 HNcmpa God
בִּ/לְבָבָ֑/ם
bi/l.va.Va/m H3824 HR/Ncmsc/Sp3mp in/ heart/ their
כָּ֛כָה
Ka.khah H3602 HD thus
יַעֲשֶׂ֥ה
ya.'a.Seh H6213 HVqi3ms he did
אִיּ֖וֹב
'i.Yov H347 HNp Job
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
הַ/יָּמִֽים
hai./ya.Mim H3117 HTd/Ncmpa the/ days
הפניות שטרונג
  • H194 — אוּלַי (ʼûwlay, oo-lah'ee): או (בקיצור) אֻלַי (ʼulay); מן אוֹ (ʼôw) [H176]; אם לא; ומכאן: אולי
  • H347 — אִיּוֹב (ʼÎyôwb, ee-yobe'): מן אָיַב (ʼâyab) [H340]; שנוא (כלומר נרדף); איוב, האב הקדמון הנודע בסבלנותו
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1242 — בֹּקֶר (bôqer, bo'-ker): מן בָּקַר (bâqar) [H1239]; בפועל, שחר (כהאיר היום); בדרך כלל, בוקר
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3602 — כָּכָה (kâkâh, kaw'-kaw): מן כֹּה (kôh) [H3541]; כָּכָה, ככה, בהתייחס להקשר הקודם או הבא
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3824 — לֵבָב (lêbâb, lay-bawb'): מן לָבַב (lâbab) [H3823]; משמש גם כמו לֵב (lêb) [H3820]; הלב (בהיותו האיבר הפנימי ביותר)
  • H4557 — מִסְפָּר (miçpâr, mis-pawr'): מן סָפַר (çâphar) [H5608]; מספר, בין מוגדר (חשבוני) ובין בלתי מוגדר (רב, אין־מספר; מועט, מעטים); וגם (בהוראה מופשטת) סיפור
  • H4960 — מִשְׁתֶּה (mishteh, mish-teh'): מן שָׁתָה (shâthâh) [H8354]; משקה, ומכאן שתייה (עצם הפעולה); וכן (במשמעות נגזרת) משתה או (בדרך כלל) סעודה
  • H5362 — נָקַף (nâqaph, naw-kaf'): שורש קדום; לְהַכּוֹת בְּעָצְמָה רבה או מועטה (לַחְבּוֹט, לִכְרוֹת, לְכַרְסֵם); ומכאן במשתמע (של התקפה) לְהַקִּיף יחד, כלומר לִסְבֹּב או לְהִסְתּוֹבֵב
  • H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
  • H5930 — עֹלָה (ʻôlâh, o-law'): או עוֹלָה (ʻôwlâh); בינוני פעיל בנקבה של עָלָה (ʻâlâh) [H5927]; מדרגה או (בהוראה קיבוצית, מדרגות, כעולות למעלה); ובדרך כלל עולה (קרבן הנשרף כליל, כמי שעולה בעשן)
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H6942 — קָדַשׁ (qâdash, kaw-dash'): שורש קדום; להיות טהור (טקסית או מוסרית); (בבניין הגורם) לטהר, להכריז כטהור או לנהוג בו כבטהור — כלומר לקדש, להיות קדוש
  • H7925 — שָׁכַם (shâkam, shaw-kam'): שורש קדום; בעיקרו, להטות (את הכתף אל משא); אך משמש רק כפועל גזור שם מן שְׁכֶם (shᵉkem) [H7926]; כפשוטו: להעמיס (על גב אדם או בהמה), כלומר להשכים בבוקר
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (18): בראשית 18:19, בראשית 46:1, ויקרא 12:7, ויקרא 16:6, ויקרא 24:11, יהושע 3:5, דברי הימים ב 5:11, דברי הימים ב 35:6, איוב 2:5, איוב 3:25, איוב 8:4, תהלים 35:25, תהלים 119:9, קהלת 7:2, יחזקאל 14:14, יואל 2:16, מעשי השליחים 10:2, מעשי השליחים 21:24

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איוב › פרק 1 › פסוק 5