מלכים א 18:31

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 18 > פסוק 31

מלכים א 18:31


← מלכים א 18:30 מלכים א 18:31 (MT) מלכים א 18:32 →
וַיֹּ֨אמֶר אֵלִיָּ֤הוּ לְכָל הָעָם֙ גְּשׁ֣וּ אֵלַ֔י וַיִּגְּשׁ֥וּ כָל הָעָ֖ם אֵלָ֑יו וַיְרַפֵּ֛א אֶת מִזְבַּ֥ח יְהוָ֖ה הֶהָרֽוּס׃
וַיִּקַּ֣ח אֵלִיָּ֗הוּ שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ אֲבָנִ֔ים כְּמִסְפַּ֖ר שִׁבְטֵ֣י בְנֵֽי יַעֲקֹ֑ב אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דְבַר יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶ֥ה שְׁמֶֽךָ׃
וַיִּבְנֶ֧ה אֶת הָאֲבָנִ֛ים מִזְבֵּ֖חַ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַיַּ֣עַשׂ תְּעָלָ֗ה כְּבֵית֙ סָאתַ֣יִם זֶ֔רַע סָבִ֖יב לַמִּזְבֵּֽחַ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקַּ֣חH3947 אֵלִיָּ֗הוּH452 שְׁתֵּ֤יםH8147 עֶשְׂרֵה֙H6240 אֲבָנִ֔יםH68 כְּמִסְפַּ֖רH4557 שִׁבְטֵ֣יH7626 בְנֵֽיH1121 יַעֲקֹ֑בH3290 אֲשֶׁר֩H834 הָיָ֨הH1961 דְבַרH1697 יְהוָ֤הH3068 אֵלָיו֙H413 לֵאמֹ֔רH559 יִשְׂרָאֵ֖לH3478 יִהְיֶ֥הH1961 שְׁמֶֽךָ׃H8034


המקור העברי

וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי־יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּקַּ֣ח
va/i.yi.Kach H3947 HC/Vqw3ms and/ he took
אֵלִיָּ֗הוּ
'e.li.Ya.hu H452 HNp Elijah
שְׁתֵּ֤ים
she.Teim H8147 HAcfda two (plus)
עֶשְׂרֵה֙
'es.Reh H6240 HAcfsa ten
אֲבָנִ֔ים
'a.va.Nim H68 HNcfpa stones
כְּ/מִסְפַּ֖ר
ke./mis.Par H4557 HR/Ncmsc according to/ (the) number of
שִׁבְטֵ֣י
shiv.Tei H7626 HNcmpc (the) tribes of
בְנֵֽי
ve.nei- H1121 HNcmpc (the) sons of
יַעֲקֹ֑ב
ya.'a.Ko H3290 HNp Jacob
אֲשֶׁר֩
'a.Sher H834 HTr whom
הָיָ֨ה
ha.Yah H1961 HVqp3ms it had come
דְבַר
de.var- H1697 HNcmsc (the) word of
יְהוָ֤ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֵלָי/ו֙
'e.La/v H413 HR/Sp3ms to/ him
לֵ/אמֹ֔ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
יִשְׂרָאֵ֖ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
יִהְיֶ֥ה
yih.Yeh H1961 HVqi3ms it will be
שְׁמֶֽ/ךָ
she.Me./kha H8034 HNcmsc/Sp2ms name/ your
הפניות שטרונג
  • H68 — אֶבֶן (ʼeben, eh'-ben): משורש בָּנָה (bânâh) [H1129] במשמעות לבנות; אבן
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H452 — אֵלִיָּה (ʼÊlîyâh, ay-lee-yaw'): או בצורה מורחבת אֵלִיָּהוּ (ʼÊlîyâhûw); מן אֵל (ʼêl) [H410] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; אלוהי יהוה; אֵלִיָּהוּ, שמו של הנביא הנודע ושל שני ישראלים נוספים
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3290 — יַעֲקֹב (Yaʻăqôb, yah-ak-obe'): מן עָקַב (ʻâqab) [H6117]; אוחז־עקב (כלומר, מחליף במרמה); יעקב, אבי האומה הישראלי
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H4557 — מִסְפָּר (miçpâr, mis-pawr'): מן סָפַר (çâphar) [H5608]; מספר, בין מוגדר (חשבוני) ובין בלתי מוגדר (רב, אין־מספר; מועט, מעטים); וגם (בהוראה מופשטת) סיפור
  • H6240 — עָשָׂר (ʻâsâr, aw-sawr'): עבור עֶשֶׂר (ʻeser) [H6235]; עשר (רק בהרכב), כלומר ־עשרה/־עשר; וכן (בצורת המספר הסודר) ־עשרה/־עשר (העשירי לאחר עשרה)
  • H7626 — שֵׁבֶט (shêbeṭ, shay'-bet): משורש שאינו בשימוש, שכנראה משמעותו להסתעף; נצר, כלומר (כפשוטו) מקל (לעונש, לכתיבה, לקרב, לשלטון, להליכה וכדומה) או (בהשאלה) שבט, משפחה
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 18 › פסוק 31