כתבי הקודש > זכריה > פרק 14 > פסוק 21

זכריה 14:21

← זכריה 14:20	זכריה 14:21 (MT)	מלאכי 1:1 →
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ עַל מְצִלּ֣וֹת הַסּ֔וּס קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָ֑ה וְהָיָ֤ה הַסִּירוֹת֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֔ה כַּמִּזְרָקִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃	וְ֠הָיָה כָּל סִ֨יר בִּירוּשָׁלִַ֜ם וּבִֽיהוּדָ֗ה קֹ֚דֶשׁ לַיהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֙אוּ֙ כָּל הַזֹּ֣בְחִ֔ים וְלָקְח֥וּ מֵהֶ֖ם וּבִשְּׁל֣וּ בָהֶ֑ם וְלֹא יִהְיֶ֨ה כְנַעֲנִ֥י ע֛וֹד בְּבֵית יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃	מַשָּׂ֥א דְבַר יְהוָ֖ה אֶל יִשְׂרָאֵ֑ל בְּיַ֖ד מַלְאָכִֽי׃

נוסח הפסוק

MT

וְ֠הָיָה^H1961 כָּל^H3605 סִ֨יר^H5518 בִּירוּשָׁלִַ֜ם^H3389 וּבִֽיהוּדָ֗ה^H3063 קֹ֚דֶשׁ^H6944 לַיהוָ֣ה^H3068 צְבָא֔וֹת^H6635 וּבָ֙אוּ֙^H935 כָּל^H3605 הַזֹּ֣בְחִ֔ים^H2076 וְלָקְח֥וּ^H3947 מֵהֶ֖ם וּבִשְּׁל֣וּ^H1310 בָהֶ֑ם וְלֹא^H3808 יִהְיֶ֨ה^H1961 כְנַעֲנִ֥י^H3669 ע֛וֹד^H5750 בְּבֵית^H1004 יְהוָ֥ה^H3068 צְבָא֖וֹת^H6635 בַּיּ֥וֹם^H3117 הַהֽוּא׃^H1931

המקור העברי

וְהָיָה כָּל־סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאֹות וּבָאוּ כָּל־הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם וְלֹא־יִהְיֶה כְנַעֲנִי עֹוד בְּבֵית־יְהוָה צְבָאֹות בַּיֹּום הַהוּא׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ֠/הָיָה	Ve./ha.yah	H1961	HC/Vqq3ms	and/ it will be
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	every
סִ֨יר	sir	H5518	HNcbsa	pot
בִּ/ירוּשָׁלִַ֜ם	bi./ru.sha.Lim	H3389	HR/Np	in/ Jerusalem
וּ/בִֽ/יהוּדָ֗ה	u./vi./hu.Dah	H3063	HC/R/Np	and/ in/ Judah
קֹ֚דֶשׁ	Ko.desh	H6944	HNcmsa	a holy thing
לַ/יהוָ֣ה	la./Yah.weh	H3068	HR/Np	to/ Yahweh
צְבָא֔וֹת	tze.va.'ot	H6635	HNcbpa	of hosts
וּ/בָ֨אוּ֙	u./Va.'u	H935	HC/Vqq3cp	and/ they will come
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
הַ/זֹּ֣בְחִ֔ים	ha./Zoe.Chim	H2076	HTd/Vqrmpa	those/ (who) sacrifice
וְ/לָקְח֥וּ	ve./la.ke.Chu	H3947	HC/Vqq3cp	and/ they will take
מֵ/הֶ֖ם	me./Hem		HR/Sp3mp	some of/ them
וּ/בִשְּׁל֣וּ	u./vi.she.Lu	H1310	HC/Vpq3cp	and/ they will boil
בָ/הֶ֑ם	va./Hem		HR/Sp3mp	in/ them
וְ/לֹא	ve./lo'-	H3808	HC/Tn	and/ not
יִהְיֶ֨ה	yih.Yeh	H1961	HVqi3ms	(he) will be
כְנַעֲנִ֥י	khe.na.'a.Ni	H3669	HNgmsa	a Canaanite
ע֛וֹד	od	H5750	HD	again
בְּ/בֵית	be./veit-	H1004	HR/Ncmsc	in/ (the) house of
יְהוָ֥ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
צְבָא֖וֹת	tze.va.'ot	H6635	HNcbpa	of hosts
בַּ/יּ֥וֹם	ba/i.Yom	H3117	HRd/Ncmsa	on the/ day
הַ/הֽוּא	ha./Hu'	H1931	HTd/Pp3ms	(the)/ that

הפניות שטרונג

H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
H1310 — בָּשַׁל (bâshal, baw-shal'): שורש קדום; בעיקרו, לרתוח; ומכאן, להתבשל כל צורכו; ובהשאלה, להבשיל
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2076 — זָבַח (zâbach, zaw-bakh'): שורש קדום; לשחוט בעל חיים (בדרך כלל לשם הקרבת קרבן)
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H3669 — כְּנַעַנִי (Kᵉnaʻanîy, ken-ah-an-ee'): צורת ייחוס מ־כְּנַעַן (Kᵉnaʻan) [H3667]; כנעני או יושב כנען; מכאן, במשמעות נגזרת, רוכל (הכנענים משמשים ככינוי לשכניהם הישמעאלים, שניהלו שיירות סחר)
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
H5518 — סִיר (çîyr, seer): או (נקבה) סִירָה (çîyrâh); או סִרָה (çirâh); (ירמיהו 52:18), משורש ראשוני שמשמעותו לרתוח; סיר; וגם קוץ (על שום צמיחתו המהירה); ומכאן, וו (חח)
H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד
H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים)
H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (22): ויקרא 6:11, יהושע 6:19, מלכים א 7:45, דברי הימים ב 4:16, תהלים 93:5, ישעיה 11:11, ישעיה 23:11, ישעיה 23:18, ישעיה 35:2, ישעיה 60:21, ישעיה 65:25, ירמיה 2:3, ירמיה 29:11, יחזקאל 37:23, יחזקאל 43:7, יחזקאל 43:12, יחזקאל 45:1, יחזקאל 48:35, עבדיה 1:17, צפניה 3:13, זכריה 8:3, מלאכי 3:4

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: קדושה
Nave's: קערה; כנסייה; גויים; קדושה; ישראל, נבואות עליה; ישוע המשיח; אלף השנים (המילניום); קנאה דתית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › זכריה › פרק 14 › פסוק 21

זכריה 14:21

תוכן עניינים

זכריה 14:21

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

זכריה 14:21

זכריה 14:21

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש