כתבי הקודש > זכריה > פרק 14 > פסוק 12

זכריה 14:12

← זכריה 14:11	זכריה 14:12 (MT)	זכריה 14:13 →
וְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה ע֑וֹד וְיָשְׁבָ֥ה יְרוּשָׁלִַ֖ם לָבֶֽטַח׃	וְזֹ֣את׀ תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת כָּל הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל יְרוּשָׁלִָ֑ם הָמֵ֣ק׀ בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם׃	וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּֽהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת יְהוָ֛ה רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִ֚ישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וְעָלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל יַ֥ד רֵעֵֽהוּ׃

נוסח הפסוק

MT

וְזֹ֣את׀^H2063 תִּֽהְיֶ֣ה^H1961 הַמַּגֵּפָ֗ה^H4046 אֲשֶׁ֨ר^H834 יִגֹּ֤ף^H5062 יְהוָה֙^H3068 אֶת^H853 כָּל^H3605 הָ֣עַמִּ֔ים^H5971 אֲשֶׁ֥ר^H834 צָבְא֖וּ^H6633 עַל^H5921 יְרוּשָׁלִָ֑ם^H3389 הָמֵ֣ק׀^H4743 בְּשָׂר֗וֹ^H1320 וְהוּא֙^H1931 עֹמֵ֣ד^H5975 עַל^H5921 רַגְלָ֔יו^H7272 וְעֵינָיו֙^H5869 תִּמַּ֣קְנָה^H4743 בְחֹֽרֵיהֶ֔ן^H2356 וּלְשׁוֹנ֖וֹ^H3956 תִּמַּ֥ק^H4743 בְּפִיהֶֽם׃^H6310

המקור העברי

וְזֹאת ׀ תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל־יְרוּשָׁלִָם הָמֵק ׀ בְּשָׂרֹו וְהוּא עֹמֵד עַל־רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשֹׁונֹו תִּמַּק בְּפִיהֶם׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/זֹ֣את	ve./Zot	H2063	HC/Pdxfs	and/ this
תִּֽהְיֶ֣ה	tih.Yeh	H1961	HVqi3fs	it will be
הַ/מַּגֵּפָ֗ה	ha./ma.ge.Fah	H4046	HTd/Ncfsa	the/ plague
אֲשֶׁ֨ר	'a.Sher	H834	HTr	which
יִגֹּ֤ף	yi.Gof	H5062	HVqi3ms	he will strike
יְהוָה֙	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
הָ֣/עַמִּ֔ים	ha./'a.Mim	H5971	HTd/Ncmpa	the/ peoples
אֲשֶׁ֥ר	'a.Sher	H834	HTr	which
צָבְא֖וּ	tza.ve.'U	H6633	HVqp3cp	they have waged war
עַל	'al-	H5921	HR	on
יְרוּשָׁלִָ֑ם	ye.ru.sha.Lim	H3389	HNp	Jerusalem
הָמֵ֣ק	ha.Mek	H4743	HVha	he will cause to rot
בְּשָׂר֗/וֹ	be.sa.R/o	H1320	HNcmsc/Sp3ms	flesh/ its
וְ/הוּא֙	ve./Hu'	H1931	HC/Pp3ms	and/ it
עֹמֵ֣ד	'o.Med	H5975	HVqrmsa	(is) standing
עַל	'al-	H5921	HR	on
רַגְלָ֔י/ו	rag.La/v	H7272	HNcfdc/Sp3ms	feet/ its
וְ/עֵינָי/ו֙	ve./'ei.Na/v	H5869	HC/Ncbdc/Sp3ms	and/ eyes/ its
תִּמַּ֣קְנָה	ti.Mak.nah	H4743	HVNi3fp	they will rot
בְ/חֹֽרֵי/הֶ֔ן	ve./cho.rei./Hen	H2356	HR/Ncmpc/Sp3fp	in/ sockets/ their
וּ/לְשׁוֹנ֖/וֹ	u./le.sho.N/o	H3956	HC/Ncbsc/Sp3ms	and/ tongue/ its
תִּמַּ֥ק	ti.Mak	H4743	HVNi3fs	it will rot
בְּ/פִי/הֶֽם	be./fi./Hem	H6310	HR/Ncmsc/Sp3mp	in/ mouth/ their

הפניות שטרונג

H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1320 — בָּשָׂר (bâsâr, baw-sawr'): מן בָּשַׂר (bâsar) [H1319]; בשר (על שם רעננותו); בהרחבה, גוף, אדם; וכן (בלשון נקייה) איבר מינו של הגבר
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
H2356 — חוֹר (chôwr, khore): או (מקוצר) חֹר (chôr); זהה ל־חוּר (chûwr) [H2352]; חלל, שקע, מאורה
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H3956 — לָשׁוֹן (lâshôwn, law-shone'): או לָשֹׁן (lâshôn); גם (ברבים) נקבה לְשֹׁנָה (lᵉshônâh); מן לָשַׁן (lâshan) [H3960]; הלשון (של אדם או של בעלי חיים), בשימוש מילולי (ככלי הליקוק, האכילה או הדיבור) ובשימוש מושאל (דיבור, מטיל מתכת, לשון של אש, לשון ים)
H4046 — מַגֵּפָה (maggêphâh, mag-gay-faw'): מן נָגַף (nâgaph) [H5062]; מגפה; ובדימוי, תבוסה
H4743 — מָקַק (mâqaq, maw-kak'): ' שורש ראשוני; להימס, להימק; ובהשאלה, לזוב, להתמעט, להיעלם
H5062 — נָגַף (nâgaph, naw-gaf'): שורש קדום; לדחוף, לנגוח, להביס, להיתקל (באצבע הרגל), להביא (מחלה) על
H5869 — עַיִן (ʻayin, ah'-yin): כנראה מילה קדומה; עין (כפשוטה או בהשאלה); בדרך של אנלוגיה, מעיין (בהיותו עינו של הנוף)
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H5975 — עָמַד (ʻâmad, aw-mad'): שורש קדום; לַעֲמוֹד, ביחסים שונים (כפשוטו ובהשאלה, בבניין עומד ובבניין יוצא)
H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי
H6633 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): שורש ראשוני; לצבוא, לאסוף להמון (צבא או משרתים)
H7272 — רֶגֶל (regel, reh'-gel): מן רָגַל (râgal) [H7270]; רגל (כאיבר שבו הולכים); מכאן, פסיעה; ובלשון נקייה — אברי המין

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הַמַּגֵּפָ֗ה — תהלים 110:5-6, ישעיה 34:1-17, ישעיה 66:15-16, יחזקאל 38:18-22, יחזקאל 39:4-6, יחזקאל 39:17-20, יואל 4:1-2, מיכה 4:11-13, מיכה 5:7-8, מיכה 7:16-17, זכריה 12:9, זכריה 14:3, חזון יוחנן 16:1-21, חזון יוחנן 19:17-21
בְּשָׂר֗וֹ — ויקרא 26:18, ויקרא 26:21, ויקרא 26:24, ויקרא 26:28, דברים 28:59, דברי הימים ב 21:15, דברי הימים ב 21:18-19, תהלים 90:11, מעשי השליחים 12:23, חזון יוחנן 9:5-6, חזון יוחנן 16:10-11, חזון יוחנן 16:21, חזון יוחנן 17:16, חזון יוחנן 18:6-8

הפניות הדדיות (17): ויקרא 26:16, דברים 28:20, ישעיה 24:21, ישעיה 29:7, ישעיה 34:2, ישעיה 49:25, ישעיה 60:12, ישעיה 66:24, ירמיה 50:11, ירמיה 51:11, יחזקאל 38:22, מיכה 4:3, חבקוק 2:8, זכריה 14:15, זכריה 14:21, מלאכי 3:24, הבשורה על פי לוקאס 16:24

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: כנסייה; גויים; ישראל, נבואות עליה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › זכריה › פרק 14 › פסוק 12

זכריה 14:12

תוכן עניינים

זכריה 14:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

זכריה 14:12

זכריה 14:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש