נחמיה 8:10

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > נחמיה > פרק 8 > פסוק 10

נחמיה 8:10


← נחמיה 8:9 נחמיה 8:10 (MT) נחמיה 8:11 →
וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת הָעָ֜ם לְכָל הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ הוּא֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה׃
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי חֶדְוַ֥ת יְהוָ֖ה הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם׃
וְהַלְוִיִּ֞ם מַחְשִׁ֤ים לְכָל הָעָם֙ לֵאמֹ֣ר הַ֔סּוּ כִּ֥י הַיּ֖וֹם קָדֹ֑שׁ וְאַל תֵּעָצֵֽבוּ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֣אמֶרH559 לָהֶ֡ם לְכוּ֩H3212 אִכְל֨וּH398 מַשְׁמַנִּ֜יםH4924 וּשְׁת֣וּH8354 מַֽמְתַקִּ֗יםH4477 וְשִׁלְח֤וּH7971 מָנוֹת֙H4490 לְאֵ֣יןH369 נָכ֣וֹןH3559 ל֔וֹ כִּֽיH3588 קָד֥וֹשׁH6918 הַיּ֖וֹםH3117 לַאֲדֹנֵ֑ינוּH136 וְאַלH408 תֵּ֣עָצֵ֔בוּH6087 כִּֽיH3588 חֶדְוַ֥תH2304 יְהוָ֖הH3068 הִ֥יאH1931 מָֽעֻזְּכֶֽם׃H4581


המקור העברי

וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנֹות לְאֵין נָכֹון לֹו כִּי־קָדֹושׁ הַיֹּום לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל־תֵּעָצֵבוּ כִּי־חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֣אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
לָ/הֶ֡ם
la./Hem HR/Sp3mp to/ them
לְכוּ֩
le.Khu H3212 HVqv2mp go
אִכְל֨וּ
'ikh.Lu H398 HVqv2mp eat
מַשְׁמַנִּ֜ים
mash.ma.Nim H4924 HNcmpa fat foods
וּ/שְׁת֣וּ
u./she.Tu H8354 HC/Vqv2mp and/ drink
מַֽמְתַקִּ֗ים
mam.ta.Kim H4477 HNcmpa sweet things
וְ/שִׁלְח֤וּ
ve./shil.Chu H7971 HC/Vqv2mp and/ send
מָנוֹת֙
ma.nOt H4490 HNcfpa portions
לְ/אֵ֣ין
le./'Ein H369 HR/Tn to/ (any whom) nothing
נָכ֣וֹן
na.Khon H3559 HVNrmsa (is) prepared
ל֔/וֹ
l/o HR/Sp3ms for/ him
כִּֽי
ki- H3588 HC for
קָד֥וֹשׁ
ka.Do.osh H6918 HAamsa (is) holy
הַ/יּ֖וֹם
hai./Yom H3117 HTd/Ncmsa this/ day
לַ/אֲדֹנֵ֑י/נוּ
la./'a.do.Nei./nu H136 HR/Ncmpc/Sp1cp to/ lord(s)/ our
וְ/אַל
ve./'al- H408 HC/Tn and/ may not
תֵּ֣עָצֵ֔בוּ
te.'a.Tze.vu H6087 HVNj2mp you be grieved
כִּֽי
ki- H3588 HC for
חֶדְוַ֥ת
ched.Vat H2304 HNcfsc (the) joy of
יְהוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הִ֥יא
hi' H1931 HPp3fs it
מָֽעֻזְּ/כֶֽם
Ma.'u.ze./Khem H4581 HNcmsc/Sp2mp (is) refuge/ your
הפניות שטרונג
  • H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
  • H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H398 — אָכַל (ʼâkal, aw-kal'): שורש קדום; לאכול (כפשוטו או בהשאלה)
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2304 — חֶדְוָה (chedvâh, khed-vaw'): מן חָדָה (châdâh) [H2302]; שמחה, גילה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
  • H3559 — כּוּן (kûwn, koon): שורש ראשוני; במובן המדויק: להיות זקוף (כלומר לעמוד ניצב); ומכאן (בהוראה גורמת) להקים, במגוון רחב של שימושים, בין מילוליים (לכונן, לקבוע, להכין, להחיל) ובין מושאלים (למנות, לוודא, להכשיר או להצליח)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4477 — מַמְתַּק (mamtaq, mam-tak'): מן מָתַק (mâthaq) [H4985]; דבר מתוק (כפשוטו או בהשאלה)
  • H4490 — מָנָה (mânâh, maw-naw'): מן מָנָה (mânâh) [H4487]; במובן המדויק, דבר ששוקלים אותו, כלומר (בדרך כלל) חלוקה; ובמיוחד (של מזון) מנת מזון; וגם גורל
  • H4581 — מָעוֹז (mâʻôwz, maw-oze'): (גם מָעוּז (mâʻûwz) ); או מָעֹז (mâʻôz) (גם מָעֻז (mâʻuz); מ־עָזַז (ʻâzaz) [H5810]; מקום מבוצר, מצודה; בהשאלה: מגן, מחסה
  • H4924 — מַשְׁמָן (mashmân, mash-mawn'): מן שָׁמַן (shâman) [H8080]; שומן, כלומר (כפשוטו ובמובן מופשט) שמנוּנִיּוּת; אך בדרך כלל (בהשאלה ובמובן קונקרטי) מאכל שמן, שדה פורה, אדם חסון
  • H6087 — עָצַב (ʻâtsab, aw-tsab'): שורש קדום; בעיקרו: לגלף, כלומר לעצב או ליצור; ומכאן (במשמעות שלילית) להדאיב, לגרום כאב או להכעיס
  • H6918 — קָדוֹשׁ (qâdôwsh, kaw-doshe'): או קָדֹשׁ (qâdôsh); מן קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; קדוש (מבחינה פולחנית או מוסרית); (כשם עצם) אלוהים (בהוראת ההתעלות), מלאך, קדוש (אדם), מקדש
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
  • H8354 — שָׁתָה (shâthâh, shaw-thaw'): שורש ראשוני; לשתות, ללגום (כפשוטו או בהשאלה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 8 › פסוק 10