נחמיה 8:9

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > נחמיה > פרק 8 > פסוק 9

נחמיה 8:9


← נחמיה 8:8 נחמיה 8:9 (MT) נחמיה 8:10 →
וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא׃
וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת הָעָ֜ם לְכָל הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ הוּא֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם אַל תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה׃
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי חֶדְוַ֥ת יְהוָ֖ה הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֣אמֶרH559 נְחֶמְיָ֣הH5166 ה֣וּאH1931 הַתִּרְשָׁ֡תָאH8660 וְעֶזְרָ֣אH5830 הַכֹּהֵ֣ן׀H3548 הַסֹּפֵ֡רH5608 וְהַלְוִיִּם֩H3881 הַמְּבִינִ֨יםH995 אֶתH853 הָעָ֜םH5971 לְכָלH3605 הָעָ֗םH5971 הַיּ֤וֹםH3117 קָדֹֽשׁH6918 הוּא֙H1931 לַיהוָ֣הH3068 אֱלֹהֵיכֶ֔םH430 אַלH408 תִּֽתְאַבְּל֖וּH56 וְאַלH408 תִּבְכּ֑וּH1058 כִּ֤יH3588 בוֹכִים֙H1058 כָּלH3605 הָעָ֔םH5971 כְּשָׁמְעָ֖םH8085 אֶתH853 דִּבְרֵ֥יH1697 הַתּוֹרָֽה׃H8451


המקור העברי

וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן ׀ הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת־הָעָם לְכָל־הָעָם הַיֹּום קָדֹשׁ־הוּא לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם אַל־תִּתְאַבְּלוּ וְאַל־תִּבְכּוּ כִּי בֹוכִים כָּל־הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת־דִּבְרֵי הַתֹּורָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֣אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
נְחֶמְיָ֣ה
ne.chem.Yah H5166 HNp Nehemiah
ה֣וּא
hu' H1931 HPp3ms he
הַ/תִּרְשָׁ֡תָא
ha./tir.Sha.ta' H8660 HTd/Ncmsa (was) the/ governor
וְ/עֶזְרָ֣א
ve./'ez.Ra' H5830 HC/Np and/ Ezra
הַ/כֹּהֵ֣ן
ha./ko.Hen H3548 HTd/Ncmsa the/ priest
הַ/סֹּפֵ֡ר
ha./so.Fer H5608 HTd/Ncmsa the/ scribe
וְ/הַ/לְוִיִּם֩
ve./ha/l.vi.Yim H3881 HC/Td/Ngmpa and/ the/ Levites
הַ/מְּבִינִ֨ים
ha./me.vi.Nim H995 HTd/Vhrmpa who/ were causing to understand
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/עָ֜ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
לְ/כָל
le./khol H3605 HR/Ncmsc to/ all
הָ/עָ֗ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
הַ/יּ֤וֹם
hai./Yom H3117 HTd/Ncmsa this/ day
קָדֹֽשׁ
ka.dosh- H6918 HAamsa (is) holy
הוּא֙
hu' H1931 HPp3ms it
לַ/יהוָ֣ה
la./Yah.weh H3068 HR/Np to/ Yahweh
אֱלֹהֵי/כֶ֔ם
'e.lo.hei./Khem H430 HNcmpc/Sp2mp God/ your
אַל
'al- H408 HTn may not
תִּֽתְאַבְּל֖וּ
tit.'a.be.Lu H56 HVtj2mp you mourn
וְ/אַל
ve./'al- H408 HC/Tn and/ may not
תִּבְכּ֑וּ
tiv.Ku H1058 HVqj2mp you weep
כִּ֤י
ki H3588 HC for
בוֹכִים֙
vo.Khim H1058 HVqrmpa (were) weeping
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
הָ/עָ֔ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
כְּ/שָׁמְעָ֖/ם
ke./sha.me.'A/m H8085 HR/Vqc/Sp3mp when/ heard/ they
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
דִּבְרֵ֥י
div.Rei H1697 HNcmpc (the) words of
הַ/תּוֹרָֽה
ha./to.Rah H8451 HTd/Ncfsa the/ law
הפניות שטרונג
  • H56 — אָבַל (ʼâbal, aw-bal'): שורש קדום; לְקוֹנֵן, להתאבל
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H995 — בִּין (bîyn, bene): שורש קדום; להבחין בשכל (או להבדיל), כלומר (בדרך כלל) להבין
  • H1058 — בָּכָה (bâkâh, baw-kaw'): שורש קדום; לבכות; ובאופן כללי לקונן, לספוד
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3881 — לֵוִיִּי (Lêvîyîy, lay-vee-ee'): או לֵוִי (Lêvîy); באופן פטרונימי מ־לֵוִי (Lêvîy) [H3878]; לֵוִי, בן שבט לוי או צאצא של לוי
  • H5166 — נְחֶמְיָה (Nᵉchemyâh, nekh-em-yaw'): מן נָחַם (nâcham) [H5162] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; נחמת יה; נְחֶמְיָה, שמם של שלושה ישראלים
  • H5608 — סָפַר (çâphar, saw-far'): שורש קדום; כפשוטו, לחרוץ סימן כרישום מונה או כתעודה, כלומר (ומכאן) לכתוב, לחרות, וכן למנות ולספור; ובבניין מוגבר, לספר, כלומר להלל ולפאר
  • H5830 — עֶזְרָא (ʻEzrâʼ, ez-raw'): צורה חלופית של עֶזְרָה (ʻezrâh) [H5833]; עֶזְרָא, ישראלי
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6918 — קָדוֹשׁ (qâdôwsh, kaw-doshe'): או קָדֹשׁ (qâdôsh); מן קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; קדוש (מבחינה פולחנית או מוסרית); (כשם עצם) אלוהים (בהוראת ההתעלות), מלאך, קדוש (אדם), מקדש
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
  • H8451 — תּוֹרָה (tôwrâh, to-raw'): או תֹּרָה (tôrâh); מן יָרָה (yârâh) [H3384]; מצווה או חוק, ובייחוד עשרת הדיברות או חמישה חומשי תורה
  • H8660 — תִּרְשָׁתָא (Tirshâthâʼ, teer-shaw-thaw'): ממוצא זר; תִּרְשָׁתָא, תוארו של סגן או מושל פרסי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 8 › פסוק 9