דברי הימים ב 30:22

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > דברי הימים ב > פרק 30 > פסוק 22

דברי הימים ב 30:22


← דברי הימים ב 30:21 דברי הימים ב 30:22 (MT) דברי הימים ב 30:23 →
וַיַּעֲשׂ֣וּ בְנֵֽי יִ֠שְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִ֨ים בִּֽירוּשָׁלִַ֜ם אֶת חַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּשִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וּֽמְהַלְלִ֣ים לַ֠יהוָה י֣וֹם׀ בְּי֞וֹם הַלְוִיִּ֧ם וְהַכֹּהֲנִ֛ים בִּכְלֵי עֹ֖ז לַיהוָֽה׃
וַיְדַבֵּ֣ר יְחִזְקִיָּ֗הוּ עַל לֵב֙ כָּל הַלְוִיִּ֔ם הַמַּשְׂכִּילִ֥ים שֵֽׂכֶל ט֖וֹב לַיהוָ֑ה וַיֹּאכְל֤וּ אֶת הַמּוֹעֵד֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים מְזַבְּחִים֙ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֔ים וּמִ֨תְוַדִּ֔ים לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם׃
וַיִּוָּֽעֲצוּ֙ כָּל הַקָּהָ֔ל לַעֲשׂ֕וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֥וּ שִׁבְעַת יָמִ֖ים שִׂמְחָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְדַבֵּ֣רH1696 יְחִזְקִיָּ֗הוּH2396 עַלH5921 לֵב֙H3820 כָּלH3605 הַלְוִיִּ֔םH3881 הַמַּשְׂכִּילִ֥יםH7919 שֵֽׂכֶלH7922 ט֖וֹבH2896 לַיהוָ֑הH3068 וַיֹּאכְל֤וּH398 אֶתH853 הַמּוֹעֵד֙H4150 שִׁבְעַ֣תH7651 הַיָּמִ֔יםH3117 מְזַבְּחִים֙H2076 זִבְחֵ֣יH2077 שְׁלָמִ֔יםH8002 וּמִ֨תְוַדִּ֔יםH3034 לַיהוָ֖הH3068 אֱלֹהֵ֥יH430 אֲבוֹתֵיהֶֽם׃H1


המקור העברי

וַיְדַבֵּר יְחִזְקִיָּהוּ עַל־לֵב כָּל־הַלְוִיִּם הַמַּשְׂכִּילִים שֵׂכֶל־טֹוב לַיהוָה וַיֹּאכְלוּ אֶת־הַמֹּועֵד שִׁבְעַת הַיָּמִים מְזַבְּחִים זִבְחֵי שְׁלָמִים וּמִתְוַדִּים לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיהֶם׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְדַבֵּ֣ר
va/y.da.Ber H1696 HC/Vpw3ms and/ he spoke
יְחִזְקִיָּ֗הוּ
ye.chiz.ki.Ya.hu H2396 HNp Hezekiah
עַל
'al- H5921 HR to
לֵב֙
lev H3820 HNcmsc (the) heart of
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
הַ/לְוִיִּ֔ם
ha/l.vi.Yim H3881 HTd/Ngmpa the/ Levites
הַ/מַּשְׂכִּילִ֥ים
ha./mas.ki.Lim H7919 HTd/Vhrmpa who/ were understanding
שֵֽׂכֶל
se.khel- H7922 HNcmsc understanding
ט֖וֹב
Tov H2896 HAamsa good
לַ/יהוָ֑ה
la./Yah.weh H3068 HR/Np to/ Yahweh
וַ/יֹּאכְל֤וּ
va/i.yo.khe.Lu H398 HC/Vqw3mp and/ they ate
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הַ/מּוֹעֵד֙
ha./mo.'Ed H4150 HTd/Ncmsa the/ appointed feast
שִׁבְעַ֣ת
shiv.'At H7651 HAcmsc (the) seven
הַ/יָּמִ֔ים
hai./ya.Mim H3117 HTd/Ncmpa the/ days
מְזַבְּחִים֙
me.za.be.Chim H2076 HVprmpa sacrificing
זִבְחֵ֣י
ziv.Chei H2077 HNcmpc sacrifices of
שְׁלָמִ֔ים
she.la.Mim H8002 HNcmpa peace offerings
וּ/מִ֨תְוַדִּ֔ים
u./Mit.va.Dim H3034 HC/Vtrmpa and/ giving thanks
לַ/יהוָ֖ה
la./Yah.weh H3068 HR/Np to/ Yahweh
אֱלֹהֵ֥י
'e.lo.Hei H430 HNcmpc (the) God of
אֲבוֹתֵי/הֶֽם
'a.vo.tei./Hem H1 HNcmpc/Sp3mp ancestors/ their
הפניות שטרונג
  • H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
  • H398 — אָכַל (ʼâkal, aw-kal'): שורש קדום; לאכול (כפשוטו או בהשאלה)
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H2076 — זָבַח (zâbach, zaw-bakh'): שורש קדום; לשחוט בעל חיים (בדרך כלל לשם הקרבת קרבן)
  • H2077 — זֶבַח (zebach, zeh'-bakh): מן זָבַח (zâbach) [H2076]; בעיקרו, שחיטה, כלומר בשר של בעל חיים; ומכאן, קרבן (הנשחט עצמו או מעשה ההקרבה)
  • H2396 — חִזְקִיָּה (Chizqîyâh, khiz-kee-yaw'): או חִזְקִיָּהוּ (Chizqîyâhûw); גם יְחִזְקִיָּה (Yᵉchizqîyâh); או יְחִזְקִיָּהוּ (Yᵉchizqîyâhûw); מ־חָזַק (châzaq) [H2388] ומ־יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה חיזק; חִזְקִיָּה, מלך יהודה, וכן שמם של שני ישראלים אחרים
  • H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב)
  • H3034 — יָדָה (yâdâh, yaw-daw'): שורש קדום; משמש רק כפועל גזור־שם מן יָד (yâd) [H3027]; מילולית, להשתמש (דהיינו, להושיט) ביד; במובן הפיזי, להשליך (אבן, חץ) לעבר משהו או הרחק; ובמיוחד להעריץ או לעבוד את אלוהים (בידיים פרושות); בהוראה מוגברת, לקונן (מתוך פיתול הידיים)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3169 — יְחִזְקִיָּה (Yᵉchizqîyâh, yekh-iz-kee-yaw'): או יְחִזְקִיָּהוּ (Yᵉchizqîyâhûw); מן יְרוּשָׁא (Yᵉrûwshâʼ) [H3388] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; מחוזק בידי יה; יְחִזְקִיָּה, שמם של חמישה ישראלים
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר
  • H3881 — לֵוִיִּי (Lêvîyîy, lay-vee-ee'): או לֵוִי (Lêvîy); באופן פטרונימי מ־לֵוִי (Lêvîy) [H3878]; לֵוִי, בן שבט לוי או צאצא של לוי
  • H4150 — מוֹעֵד (môwʻêd, mo-ade'): או מֹעֵד (môʻêd); או (נקבה) מוֹעָדָה (môwʻâdâh); (דברי הימים ב 8:13), מן יָעַד (yâʻad) [H3259]; כפשוטו: קביעה, כלומר זמן קבוע או עונה; ובייחוד, חג; במשמעות מקובלת, שנה; מכאן, כינוס (המתכנס למטרה מוגדרת); במובן הטכני, העדה; ובהרחבה, מקום המפגש; וגם אות שנקבע מראש
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7651 — שֶׁבַע (shebaʻ, sheh'-bah): או (זכר) (שִׁבְעָה (shibʻâh)); מן שָׁבַע (shâbaʻ) [H7650]; מספר מונה קדום; שבע (כמספר הקדוש והשלם); וגם (כתואר הפועל) שבע פעמים; מכאן, במשתמע, שבוע; ובהרחבה, מספר בלתי מוגדר
  • H7919 — שָׂכַל (sâkal, saw-kal'): שורש קדום; להיות (ובבניין הגורם, לעשות או לנהוג) נבון וזהיר, ומכאן — משכיל ובעל תבונה
  • H7922 — שֶׂכֶל (sekel, seh'-kel): או שֵׂכֶל (sêkel); מן שָׂכַל (sâkal) [H7919]; תבונה; ומכאן, במשתמע: הצלחה
  • H8002 — שֶׁלֶם (shelem, sheh'-lem): מן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; כפשוטו, גמול ותשלום, כלומר קרבן (בנדבה) של תודה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › דברי הימים ב › פרק 30 › פסוק 22