ישעיה 4:3

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 4 > פסוק 3

ישעיה 4:3


← ישעיה 4:2 ישעיה 4:3 (MT) ישעיה 4:4 →
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃
וְהָיָ֣ה׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃
אִ֣ם׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת צִיּ֔וֹן וְאֶת דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃

נוסח הפסוק

MT

וְהָיָ֣ה׀H1961 הַנִּשְׁאָ֣רH7604 בְּצִיּ֗וֹןH6726 וְהַנּוֹתָר֙H3498 בִּיר֣וּשָׁלִַ֔םH3389 קָד֖וֹשׁH6918 יֵאָ֣מֶרH559 ל֑וֹ כָּלH3605 הַכָּת֥וּבH3789 לַחַיִּ֖יםH2416 בִּירוּשָׁלִָֽם׃H3389


המקור העברי

וְהָיָה ׀ הַנִּשְׁאָר בְּצִיֹּון וְהַנֹּותָר בִּירוּשָׁלִַם קָדֹושׁ יֵאָמֶר לֹו כָּל־הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/הָיָ֣ה
ve./ha.Yah H1961 HC/Vqq3ms and/ it will be
הַ/נִּשְׁאָ֣ר
ha./nish.'Ar H7604 HTd/VNrmsa who/ remains
בְּ/צִיּ֗וֹן
be./tzi.Yon H6726 HR/Np in/ Zion
וְ/הַ/נּוֹתָר֙
ve./ha./no.Tar H3498 HC/Td/VNrmsa and/ (the)/ (one who is) left behind
בִּ/יר֣וּשָׁלִַ֔ם
bi./Ru.sha.Lim H3389 HR/Np in/ Jerusalem
קָד֖וֹשׁ
ka.Do.osh H6918 HAamsa holy
יֵאָ֣מֶר
ye.'A.mer H559 HVNi3ms it will be said
ל֑/וֹ
l/o HR/Sp3ms of/ him
כָּל
kol- H3605 HNcmsc every
הַ/כָּת֥וּב
ha./ka.Tuv H3789 HTd/Vqsmsa (the)/ (one) recorded
לַ/חַיִּ֖ים
la./chai.Yim H2416 HRd/Ncmpa for (the)/ life
בִּ/ירוּשָׁלִָֽם
bi./ru.sha.Lim H3389 HR/Np in/ Jerusalem
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2416 — חַי (chay, khah'-ee): מן חָיָה (châyâh) [H2421]; חַי; ומכאן, נָא (בשר); רענן (צמח, מים, שנה), חזק; וכן (כשם עצם, ובייחוד בצורת הנקבה ביחיד ובצורת הזכר ברבים) חיים (או יצור חי), בין כפשוטו ובין בהשאלה
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3498 — יָתַר (yâthar, yaw-thar'): שורש קדום; לבלוט החוצה או לעלות על, לעודַף; מכאן, להצטיין; (בפועל עומד) להיוותר או להישאר; ובבניין הגורם: להותיר, להרבות, לשמֵר
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3789 — כָּתַב (kâthab, kaw-thab'): שורש קדום; לחרות, לחקוק, ומכאן במשמעות מושאלת: לכתוב (לתאר, לחרות כתובת, לרשום הוראה, לחתום למטה)
  • H6726 — צִיּוֹן (Tsîyôwn, tsee-yone'): הזהה (בדרך כלל) ל־צִיּוּן (tsîyûwn) [H6725]; ציון (כבירה קבועה), הר בירושלים
  • H6918 — קָדוֹשׁ (qâdôwsh, kaw-doshe'): או קָדֹשׁ (qâdôsh); מן קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; קדוש (מבחינה פולחנית או מוסרית); (כשם עצם) אלוהים (בהוראת ההתעלות), מלאך, קדוש (אדם), מקדש
  • H7604 — שָׁאַר (shâʼar, shaw-ar'): שורש קדום; כפשוטו, לתפוח, כלומר להיות עודף ונותר (ובבניין הגורם: להותיר)

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 4 › פסוק 3