חבקוק 2:19
כתבי הקודש > חבקוק > פרק 2 > פסוק 19
חבקוק 2:19
| ← חבקוק 2:18 | חבקוק 2:19 (MT) | חבקוק 2:20 → |
|---|---|---|
מָֽה הוֹעִ֣יל פֶּ֗סֶל כִּ֤י פְסָלוֹ֙ יֹֽצְר֔וֹ מַסֵּכָ֖ה וּמ֣וֹרֶה שָּׁ֑קֶר כִּ֣י בָטַ֞ח יֹצֵ֤ר יִצְרוֹ֙ עָלָ֔יו לַעֲשׂ֖וֹת אֱלִילִ֥ים אִלְּמִֽים׃
|
ה֣וֹי אֹמֵ֤ר לָעֵץ֙ הָקִ֔יצָה ע֖וּרִי לְאֶ֣בֶן דּוּמָ֑ם ה֣וּא יוֹרֶ֔ה הִנֵּה ה֗וּא תָּפוּשׂ֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף וְכָל ר֖וּחַ אֵ֥ין בְּקִרְבּֽוֹ׃
|
וַֽיהוָ֖ה בְּהֵיכַ֣ל קָדְשׁ֑וֹ הַ֥ס מִפָּנָ֖יו כָּל הָאָֽרֶץ׃
|
נוסח הפסוק
ה֣וֹיH1945 אֹמֵ֤רH559 לָעֵץ֙H6086 הָקִ֔יצָהH6974 ע֖וּרִיH5782 לְאֶ֣בֶןH68 דּוּמָ֑םH1748 ה֣וּאH1931 יוֹרֶ֔הH3384 הִנֵּהH2009 ה֗וּאH1931 תָּפוּשׂ֙H8610 זָהָ֣בH2091 וָכֶ֔סֶףH3701 וְכָלH3605 ר֖וּחַH7307 אֵ֥יןH369 בְּקִרְבּֽוֹ׃H7130
הֹוי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יֹורֶה הִנֵּה־הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל־רוּחַ אֵין בְּקִרְבֹּו׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
ה֣וֹי |
Ho | H1945 | HTj | woe to! |
אֹמֵ֤ר |
'o.Mer | H559 | HVqrmsa | (one who) says |
לָ/עֵץ֙ |
la./'Etz | H6086 | HRd/Ncmsa | to (the)/ wood |
הָקִ֔יצָ/ה |
ha.Ki.tza/h | H6974 | HVhv2ms/Sh | wake up/ ! |
ע֖וּרִי |
'U.ri | H5782 | HVqv2fs | awake |
לְ/אֶ֣בֶן |
le./'E.ven | H68 | HR/Ncfsc | to/ a stone of |
דּוּמָ֑ם |
du.Mam | H1748 | HNcmsa | silence |
ה֣וּא |
hu' | H1931 | HPp3ms | it |
יוֹרֶ֔ה |
yo.Reh | H3384 | HVhi3ms | will it teach? |
הִנֵּה |
hi.neh- | H2009 | HTm | there! |
ה֗וּא |
Hu' | H1931 | HPp3ms | it |
תָּפוּשׂ֙ |
ta.Fus | H8610 | HVqsmsa | (is) sheathed |
זָהָ֣ב |
za.Hav | H2091 | HNcmsa | gold |
וָ/כֶ֔סֶף |
va./Khe.sef | H3701 | HC/Ncmsa | and/ silver |
וְ/כָל |
ve./khol | H3605 | HC/Ncmsc | and/ any |
ר֖וּחַ |
Ru.ach | H7307 | HNcbsa | breath |
אֵ֥ין |
'ein | H369 | HTn | not |
בְּ/קִרְבּֽ/וֹ |
be./kir.B/o | H7130 | HR/Ncmsc/Sp3ms | (is) (in)/ within/ it |
- H68 — אֶבֶן (ʼeben, eh'-ben): משורש בָּנָה (bânâh) [H1129] במשמעות לבנות; אבן
- H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H1748 — דּוּמָם (dûwmâm, doo-mawm'): מ־דָּמַם (dâmam) [H1826]; דומם, שותק; כתואר הפועל, בדממה
- H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
- H1945 — הוֹי (hôwy, hoh'ee): צורה מוארכת של הוֹ (hôw) [H1930] (קרוב ל־אוֹי (ʼôwy) [H188]); הוֹי!
- H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
- H2091 — זָהָב (zâhâb, zaw-hawb'): משורש בלתי־מוכח שמשמעותו לנצנץ; זהב; ובהשאלה, דבר בעל צבע זהב (כלומר צהוב), כגון שמן, שמים בהירים
- H3384 — יָרָה (yârâh, yaw-raw'): או (דברי הימים ב׳ 26:15) יָרָא (yârâʼ); שורש קדום; כמשמעו, לזרום כמים (כלומר להמטיר); בפועל יוצא, להניח או להשליך (ובייחוד חץ, כלומר לירות); ובהשאלה, להורות (כמי שמכוון באצבעו), ללמד
- H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
- H3701 — כֶּסֶף (keçeph, keh'-sef): מ־כָּסַף (kâçaph) [H3700]; כסף (על שם צבעו החיוור); ובמשתמע: ממון
- H5782 — עוּר (ʻûwr, oor): שורש קדום (אולי ליתר דיוק זהה ל־עוּר (ʻûwr) [H5783] באמצעות רעיון פקיחת העיניים); להעיר, להתעורר (כפשוטו או בהשאלה)
- H6086 — עֵץ (ʻêts, ates): מן עָצָה (ʻâtsâh) [H6095]; עץ (על שם חוזקו); ומכאן — עץ כחומר (ברבים: מקלות, גזרי עץ)
- H6974 — קוּץ (qûwts, koots): שורש קדום (זהה ל־קוּץ (qûwts) [H6972] באמצעות רעיון של פתאומיות בהיקיצה מן השינה (השווה יָקַץ (yâqats) [H3364])); להקיץ, להתעורר (כפשוטו או בהשאלה)
- H7130 — קֶרֶב (qereb, keh'-reb): מן קָרַב (qârab) [H7126]; בפשוטו: החלק הפנימי ביותר, כלומר המרכז, בין כפשוטו, בין בהשאלה ובין בשימוש תוארי (ובייחוד עם מילת יחס)
- H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)
- H8610 — תָּפַשׂ (tâphas, taw-fas'): שורש ראשוני; לאחוז ולטפל ביד, כלומר לתפוס; בעיקר ללכוד, לאחוז (בכלי), ובמיוחד לצפות; ובהשאלה, להשתמש שלא כדין
הפניות צולבות לפסוק
- ואש יצאה מאת יהוה — תהלים 135:17
- תָּפוּשׂ֙ — ישעיה 40:19, ישעיה 46:6, ירמיה 10:4, ירמיה 10:9, דניאל 3:1, מעשי השליחים 17:29, חזון יוחנן 17:4
- אשר — מלכים א 18:26-29, תהלים 97:7, ישעיה 44:17, ירמיה 51:47, דניאל 3:7, דניאל 3:18, דניאל 3:29, דניאל 5:23, יונה 1:5
הפניות הדדיות (26): שופטים 17:3, שופטים 18:24, תהלים 3:8, תהלים 115:8, תהלים 135:15, ישעיה 10:1, ישעיה 36:18, ישעיה 44:14, ישעיה 51:9, ישעיה 57:6, ירמיה 2:27, ירמיה 3:9, ירמיה 10:3, ירמיה 10:5, ירמיה 10:14, ירמיה 13:25, ירמיה 16:19, ירמיה 50:38, ירמיה 51:17, יחזקאל 24:12, דניאל 5:4, הושע 4:12, הושע 13:2, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 8:4, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 12:2, חזון יוחנן 13:15
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Torrey’s: עבודת אלילים
- Nave's: גילוף; עבודת אלילים
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין