• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H2181 — זָנָה (zânâh, zaw-naw'): שורש קדום (מוזן היטב ולכן מופקר); לנאוף (בדרך כלל אמור באישה, ולעיתים רחוקות יותר במשמעות של זנות סתם, ולעיתים נדירות באונס בעל כורחה); ובהשאלה, לעבוד עבודה זרה (שכן עם ישראל נחשב כבת זוגו של יהוה) (EN)
• H2183 — זָנוּן (zânûwn, zaw-noon'): מן זָנָה (zânâh) [H2181]; זנונים, ניאוף; בהשאלה, עבודה זרה (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4731 — מַקֵּל (maqqêl, mak-kale): או (נקבה) מַקְּלָה (maqqᵉlâh); משורש בלתי־בשימוש שמשמעו כנראה לנבוט; נצר, כלומר מקל (שעליו עלים, או המשמש להליכה, להכאה, להנהגה, לקסם) (EN)
• H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל (EN)
• H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר (EN)
• H6086 — עֵץ (ʻêts, ates): מן עָצָה (ʻâtsâh) [H6095]; עץ (על שם חוזקו); ומכאן — עץ כחומר (ברבים: מקלות, גזרי עץ) (EN)
• H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה) (EN)
• H7592 — שָׁאַל (shâʼal, shaw-al'): או שָׁאֵל (shâʼêl); שורש קדום; לשאול, לדרוש בדבר; ומכאן, לבקש; ובהרחבה, לתבוע (EN)
• H8478 — תַּחַת (tachath, takh'-ath): מן הזהה לתּוֹחַ (Tôwach) [H8430]; התחתית (על שום היותה שקועה); בשימוש תיאורי בלבד, מתחת (לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס: מתחת ל־), תמורת, במקום, וכדומה (EN)
• H8582 — תָּעָה (tâʻâh, taw-aw'): שורש ראשוני; לנוע הנה והנה, כלומר להתנודד או לתעות (כפשוטו או בהשאלה); וכן בבניין הגורם של שתי המשמעויות (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• יִשְׁאָ֔ל — ירמיה 2:27, ירמיה 10:8, יחזקאל 21:26, חבקוק 2:19
• כי — ישעיה 44:18-20, הושע 5:4, מיכה 2:11, האיגרת השנייה אל התסלוניקים 2:9-11
• וַיִּזְנ֖וּ — ויקרא 17:7, ויקרא 20:5, במדבר 15:39, דברים 31:16, דברי הימים ב 21:13, תהלים 73:27, ירמיה 3:1-3, יחזקאל 16:1-63, יחזקאל 23:1-49, הושע 9:1

הפניות הדדיות (21): שמות 34:15, ויקרא 19:29, ויקרא 20:6, שופטים 8:27, שופטים 18:5, מלכים א 11:8, מלכים ב 16:15, משלי 6:32, משלי 31:4, ישעיה 28:7, ישעיה 44:14, ישעיה 44:20, ירמיה 3:9, הושע 2:7, הושע 4:6, הושע 4:11, הושע 4:15, הושע 7:4, האיגרת אל העברים 3:10, האיגרת אל העברים 9:7, איגרת יוחנן הראשונה 4:6

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: ישראל – היהודים
• Torrey’s: קסם וניחוש; עבודת אלילים
• Nave's: עבודת אלילים; משרת המשיח (כומר/מטיף); כישוף