מיכה 5:3

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מיכה > פרק 5 > פסוק 3

מיכה 5:3


← מיכה 5:2 מיכה 5:3 (MT) מיכה 5:4 →
לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד עֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד אַפְסֵי אָֽרֶץ׃
וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר׀ כִּֽי יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וְעָמַ֗דH5975 וְרָעָה֙H7462 בְּעֹ֣זH5797 יְהוָ֔הH3068 בִּגְא֕וֹןH1347 שֵׁ֖םH8034 יְהוָ֣הH3068 אֱלֹהָ֑יוH430 וְיָשָׁ֕בוּH3427 כִּֽיH3588 עַתָּ֥הH6258 יִגְדַּ֖לH1431 עַדH5704 אַפְסֵיH657 אָֽרֶץ׃H776


המקור העברי

וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה בִּגְאֹון שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי־עַתָּה יִגְדַּל עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/עָמַ֗ד
ve./'a.Mad H5975 HC/Vqq3ms and/ he will stand
וְ/רָעָה֙
ve./ra.'Ah H7462 HC/Vqq3ms and/ he will shepherd
בְּ/עֹ֣ז
be./'Oz H5797 HR/Ncmsc by/ (the) strength of
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
בִּ/גְא֕וֹן
bi/g.'on H1347 HR/Ncmsc by/ (the) majesty of
שֵׁ֖ם
shem H8034 HNcmsc (the) name of
יְהוָ֣ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֱלֹהָ֑י/ו
'e.lo.Ha/v H430 HNcmpc/Sp3ms God/ his
וְ/יָשָׁ֕בוּ
ve./ya.Sha.vu H3427 HC/Vqq3cp and/ they will remain
כִּֽי
ki- H3588 HC for
עַתָּ֥ה
'a.Tah H6258 HD now
יִגְדַּ֖ל
yig.Dal H1431 HVqi3ms he will be great
עַד
'ad- H5704 HR to
אַפְסֵי
'af.sei- H657 HNcmpc (the) ends of
אָֽרֶץ
'A.retz H776 HNcbsa (the) earth
הפניות שטרונג
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H657 — אֶפֶס (ʼepheç, eh'-fes): מן אָפֵס (ʼâphêç) [H656]; (לעיתים כמו פָּעַל (pâʻal) [H6466]); חדילה, כלומר קץ (במיוחד של הארץ); משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל, לא עוד; וגם הקרסול (בצורת הזוגי), בהיותו קצה השוק או הרגל
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H1347 — גָּאוֹן (gâʼôwn, gaw-ohn'): מן גָּאָה (gâʼâh) [H1342]; הזהה לגַּאֲוָה (gaʼăvâh) [H1346]; גאווה או הוד; ומכאן, (באופן מוחשי) קישוט
  • H1431 — גָּדַל (gâdal, gaw-dal'): שורש קדום; כראוי, לפַתֵּל (השווה גְּדִל (gᵉdil) [H1434]), כלומר; להיות גדול (ובבניין הגורם — לעשות גדול), במובנים שונים: בגוף, בשכל, ברכוש או בכבוד, וגם בגאווה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם)
  • H5797 — עֹז (ʻôz, oze): או (בצורה מלאה) עוֹז (ʻôwz); מ־עָזַז (ʻâzaz) [H5810]; עוז, חוזק בשימושים שונים (כוח, מבטח, הוד, תהילה)
  • H5975 — עָמַד (ʻâmad, aw-mad'): שורש קדום; לַעֲמוֹד, ביחסים שונים (כפשוטו ובהשאלה, בבניין עומד ובבניין יוצא)
  • H6258 — עַתָּה (ʻattâh, at-taw'): מן עֵת (ʻêth) [H6256]; בזמן הזה, עתה; בין כתואר הפועל, בין כמילת קישור ובין כמילת ריק (מילת חיזוק)
  • H7462 — רָעָה (râʻâh, raw-aw'): שורש קדום; לרעות צאן; כלומר להוליכו למרעה; ובבניין עומד — לרעות, לאכול עשב (כפשוטו או בהשאלה); בדרך כלל למשול; ובהרחבה — להתרועע עם (כידיד)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (35): במדבר 24:19, שמואל ב 5:2, שמואל ב 7:7, דברי הימים א 11:2, דברי הימים א 17:6, עזרא 5:1, איוב 37:22, תהלים 28:9, תהלים 67:8, ישעיה 9:5, ישעיה 24:16, ישעיה 32:2, ירמיה 3:15, ירמיה 23:4, ירמיה 29:11, ירמיה 31:10, יחזקאל 37:24, עבדיה 1:21, צפניה 3:13, זכריה 6:13, זכריה 9:13, זכריה 9:16, זכריה 11:4, זכריה 13:7, זכריה 14:9, מלאכי 1:11, הבשורה על פי מרקוס 1:28, הבשורה על פי לוקאס 15:5, הבשורה על פי יוחנן 10:11, מעשי השליחים 20:28, האיגרת אל הרומאים 15:12, האיגרת אל העברים 1:3, האיגרת אל העברים 8:1, איגרת פטרוס הראשונה 5:2, חזון יוחנן 7:17

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מיכה › פרק 5 › פסוק 3