כתבי הקודש > ירמיה > פרק 12 > פסוק 1

ירמיה 12:1

← ירמיה 11:23	ירמיה 12:1 (MT)	ירמיה 12:2 →
וּשְׁאֵרִ֕ית לֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה לָהֶ֑ם כִּֽי אָבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל אַנְשֵׁ֥י עֲנָת֖וֹת שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃	צַדִּ֤יק אַתָּה֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָרִ֖יב אֵלֶ֑יךָ אַ֤ךְ מִשְׁפָּטִים֙ אֲדַבֵּ֣ר אוֹתָ֔ךְ מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה שָׁל֖וּ כָּל בֹּ֥גְדֵי בָֽגֶד׃	נְטַעְתָּם֙ גַּם שֹׁרָ֔שׁוּ יֵלְכ֖וּ גַּם עָ֣שׂוּ פֶ֑רִי קָר֤וֹב אַתָּה֙ בְּפִיהֶ֔ם וְרָח֖וֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

צַדִּ֤יק^H6662 אַתָּה֙^H859 יְהוָ֔ה^H3068 כִּ֥י^H3588 אָרִ֖יב^H7378 אֵלֶ֑יךָ^H413 אַ֤ךְ^H389 מִשְׁפָּטִים֙^H4941 אֲדַבֵּ֣ר^H1696 אוֹתָ֔ךְ^H853 מַדּ֗וּעַ^H4069 דֶּ֤רֶךְ^H1870 רְשָׁעִים֙^H7563 צָלֵ֔חָה^H6743 שָׁל֖וּ^H7951 כָּל^H3605 בֹּ֥גְדֵי^H898 בָֽגֶד׃^H899

המקור העברי

צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אֹותָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל־בֹּגְדֵי בָגֶד׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
צַדִּ֤יק	tza.Dik	H6662	HAamsa	(are) righteous
אַתָּה֙	'a.Tah	H859	HPp2ms	you
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	O Yahweh
כִּ֥י	ki	H3588	HC	if
אָרִ֖יב	'a.Riv	H7378	HVqi1cs	I bring a case
אֵלֶ֑י/ךָ	'e.Lei./kha	H413	HR/Sp2ms	to/ you
אַ֤ךְ	'akh	H389	HTa	nevertheless
מִשְׁפָּטִים֙	mish.pa.Tim	H4941	HNcmpa	judgments
אֲדַבֵּ֣ר	'a.da.Ber	H1696	HVpi1cs	I will speak
אוֹתָ֔/ךְ	'o.Ta/kh	H853	HTo/Sp2fs	with (the)/ you
מַדּ֗וּעַ	ma.Du.a'	H4069	HTi	why?
דֶּ֤רֶךְ	De.rekh	H1870	HNcbsc	(the) way of
רְשָׁעִים֙	re.sha.'Im	H7563	HAampa	wicked (people)
צָלֵ֔חָה	tza.Le.chah	H6743	HVqp3fs	does it prosper
שָׁל֖וּ	sha.Lu	H7951	HVqp3cp	are they at ease?
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
בֹּ֥גְדֵי	Bo.ge.dei	H898	HVqrmpc	(those who) act treacherously of
בָֽגֶד	Va.ged	H899	HNcmsa	treachery

הפניות שטרונג

H389 — אַךְ (ʼak, ak): קרוב ל־אָכֵן (ʼâkên) [H403]; מילית של חיוב: אכן, אמנם; ומכאן (בדרך של הגבלה) רק, אך
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
H898 — בָּגַד (bâgad, baw-gad'): שורש קדום; לכסות (בבגד); ובהשאלה, לפעול בסתר, לבגוד; ומכאן, לשדוד
H899 — בֶּגֶד (beged, behg'-ed): מ־בָּגַד (bâgad) [H898]; כיסוי, כלומר לבוש; וגם בגידה או שוד
H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
H1870 — דֶּרֶךְ (derek, deh'-rek): מן דָּרַךְ (dârak) [H1869]; דרך, מסילה (בהיותה דרוכה); ובהשאלה, מהלך חיים או אורח פעולה, ולעיתים קרובות בשימוש תוארי־פועל
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H4069 — מַדּוּעַ (maddûwaʻ, mad-doo'-ah): או מַדֻּעַ (madduaʻ); מן מָה (mâh) [H4100] ומן בינוני סביל של יָדַע (yâdaʻ) [H3045]; מה (הוא) הידוע?; כלומר (במשתמע) (כתואר הפועל) מדוע?
H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
H6662 — צַדִּיק (tsaddîyq, tsad-deek'): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; צדיק, ישר
H6743 — צָלַח (tsâlach, tsaw-lakh'): או צָלֵחַ (tsâlêach); שורש ראשוני; לדחוף קדימה, במובנים שונים (כפשוטו או בהשאלה, פועל יוצא או עומד)
H7378 — רִיב (rîyb, reeb): או רוּב (rûwb); שורש ראשוני; בעיקרו: להטיל, כלומר להיאבק; ברוב המקרים בהשאלה: להתקוטט, כלומר לנהל ריב (משפטי); (ומכאן במשמעות נגזרת) להגן
H7563 — רָשָׁע (râshâʻ, raw-shaw'): מן רָשַׁע (râshaʻ) [H7561]; רע מבחינה מוסרית; ובמובן הקונקרטי: אדם רע (הפועל ברשעה), רשע
H7951 — שָׁלָה (shâlâh, shaw-law'): או שָׁלַו (shâlav); (איוב 3:26), שורש ראשוני; להיות שָׁלֵו, כלומר בטוח או מצליח

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

בָֽגֶד — ישעיה 48:8, ירמיה 5:11, ירמיה 12:6, הושע 6:7
צַדִּ֤יק — בראשית 18:25, דברים 32:4, תהלים 51:6, תהלים 119:75, תהלים 119:137, תהלים 145:17, ירמיה 11:20, דניאל 9:7, חבקוק 1:13-17, צפניה 3:5, האיגרת אל הרומאים 3:5-6
אֲדַבֵּ֣ר — איוב 13:3, ישעיה 41:21
דֶּ֤רֶךְ — איוב 12:6, איוב 21:7-15, תהלים 37:1, תהלים 37:35, תהלים 73:3-28, תהלים 92:8, תהלים 94:3-4, משלי 1:32, ירמיה 5:28, חבקוק 1:4, מלאכי 3:15

הפניות הדדיות (37): בראשית 15:3, שמות 5:22, שמות 32:11, יהושע 7:7, שופטים 20:21, שופטים 21:3, שמואל ב 14:12, מלכים א 17:20, דברי הימים ב 22:12, נחמיה 9:33, איוב 4:17, איוב 5:3, איוב 8:17, איוב 9:24, איוב 10:3, איוב 23:7, איוב 24:1, איוב 24:23, איוב 34:10, איוב 36:3, איוב 36:6, תהלים 36:7, תהלים 37:7, תהלים 73:5, תהלים 73:12, תהלים 89:39, קהלת 7:15, קהלת 7:25, ישעיה 24:16, ירמיה 9:1, ירמיה 32:16, איכה 1:18, יחזקאל 18:25, דניאל 8:12, חבקוק 2:1, האיגרת אל הרומאים 2:2, האיגרת אל הרומאים 9:14

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: צדק ועוול; רזים – התגלויות; שגשוג ומצוקה
Torrey’s: אושרם של הרשעים; צדקת אלוהים
Nave's: אלוהים; אושר; ירמיהו; רשעים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 12 › פסוק 1

ירמיה 12:1

תוכן עניינים

ירמיה 12:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 12:1

ירמיה 12:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש