ירמיה 2:8

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 2 > פסוק 8

ירמיה 2:8


← ירמיה 2:7 ירמיה 2:8 (MT) ירמיה 2:9 →
וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֙אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃
הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ׃
לָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם יְהוָ֑ה וְאֶת בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב׃

נוסח הפסוק

MT

הַכֹּהֲנִ֗יםH3548 לֹ֤אH3808 אָֽמְרוּ֙H559 אַיֵּ֣הH346 יְהוָ֔הH3068 וְתֹפְשֵׂ֤יH8610 הַתּוֹרָה֙H8451 לֹ֣אH3808 יְדָע֔וּנִיH3045 וְהָרֹעִ֖יםH7462 פָּ֣שְׁעוּH6586 בִ֑י וְהַנְּבִיאִים֙H5030 נִבְּא֣וּH5012 בַבַּ֔עַלH1168 וְאַחֲרֵ֥יH310 לֹֽאH3808 יוֹעִ֖לוּH3276 הָלָֽכוּ׃H1980


המקור העברי

הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה וְתֹפְשֵׂי הַתֹּורָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא־יֹועִלוּ הָלָכוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
הַ/כֹּהֲנִ֗ים
ha./ko.ha.Nim H3548 HTd/Ncmpa the/ priests
לֹ֤א
lo' H3808 HTn not
אָֽמְרוּ֙
'a.me.Ru H559 HVqp3cp they said
אַיֵּ֣ה
'ai.Yeh H346 HTi where?
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp (is) Yahweh
וְ/תֹפְשֵׂ֤י
ve./to.fe.Sei H8610 HC/Vqrmpc and/ (those who) handled
הַ/תּוֹרָה֙
ha./to.Rah H8451 HTd/Ncfsa (of) the/ law
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
יְדָע֔וּ/נִי
ye.da.'U./ni H3045 HVqp3cp/Sp1cs they knew/ me
וְ/הָ/רֹעִ֖ים
ve./ha./ro.'Im H7462 HC/Td/Vqrmpa and/ the/ shepherds
פָּ֣שְׁעוּ
Pa.she.'u H6586 HVqp3cp they rebelled
בִ֑/י
V/i HR/Sp1cs against (the)/ me
וְ/הַ/נְּבִיאִים֙
ve./ha./ne.vi.'Im H5030 HC/Td/Ncmpa and/ the/ prophets
נִבְּא֣וּ
ni.be.'U H5012 HVNp3cp they prophesied
בַ/בַּ֔עַל
va./Ba.'al H1168 HRd/Np by (the)/ Baal
וְ/אַחֲרֵ֥י
ve./'a.cha.Rei H310 HC/R and/ after
לֹֽא
lo'- H3808 HTn (things which) not
יוֹעִ֖לוּ
yo.'I.lu H3276 HVhi3mp they profited
הָלָֽכוּ
ha.La.khu H1980 HVqp3cp they walked
הפניות שטרונג
  • H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות)
  • H346 — אַיֵּה (ʼayêh, ah-yay'): נגזר בהארכה מאַי (ʼay) [H335]; אַיֵּה? היכן?
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1168 — בַּעַל (Baʻal, bah'-al): זהה ל־בַּעַל (baʻal) [H1167]; בַּעַל, אלוהות פיניקית
  • H1980 — הָלַךְ (hâlak, haw-lak'): קרוב ל־יָלַךְ (yâlak) [H3212]; שורש ראשוני; ללכת (בשלל רב של שימושים, כפשוטו ובהשאלה)
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3276 — יַעַל (yaʻal, yaw-al'): שורש ראשוני; בעיקרו, לעלות; בהשאלה, להיות בעל ערך (מבחינה אובייקטיבית: מועיל; מבחינה סובייקטיבית: מפיק תועלת)
  • H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H5012 — נָבָא (nâbâʼ, naw-baw'): שורש קדום; להתנבא, כלומר לדבר (או לשיר) בהשראה אלוהית (בין בניבוי העתיד ובין בדיבור פשוט)
  • H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
  • H6586 — פָּשַׁע (pâshaʻ, paw-shah'): שורש קדום (זהה ל־פָּשַׂע (pâsaʻ) [H6585] באמצעות רעיון ההתרחבות); להתפרק (מעול סמכות שכדין), כלומר לפשוע, להמיר את דתו, לריב
  • H7462 — רָעָה (râʻâh, raw-aw'): שורש קדום; לרעות צאן; כלומר להוליכו למרעה; ובבניין עומד — לרעות, לאכול עשב (כפשוטו או בהשאלה); בדרך כלל למשול; ובהרחבה — להתרועע עם (כידיד)
  • H8451 — תּוֹרָה (tôwrâh, to-raw'): או תֹּרָה (tôrâh); מן יָרָה (yârâh) [H3384]; מצווה או חוק, ובייחוד עשרת הדיברות או חמישה חומשי תורה
  • H8610 — תָּפַשׂ (tâphas, taw-fas'): שורש ראשוני; לאחוז ולטפל ביד, כלומר לתפוס; בעיקר ללכוד, לאחוז (בכלי), ובמיוחד לצפות; ובהשאלה, להשתמש שלא כדין
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 2 › פסוק 8