מלכים א 18:40
כתבי הקודש > מלכים א > פרק 18 > פסוק 40
מלכים א 18:40
| ← מלכים א 18:39 | מלכים א 18:40 (MT) | מלכים א 18:41 → |
|---|---|---|
וַיַּרְא֙ כָּל הָעָ֔ם וַֽיִּפְּל֖וּ עַל פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְהוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים יְהוָ֖ה ה֥וּא הָאֱלֹהִֽים׃
|
וַיֹּאמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ לָהֶ֜ם תִּפְשׂ֣וּ׀ אֶת נְבִיאֵ֣י הַבַּ֗עַל אִ֛ישׁ אַל יִמָּלֵ֥ט מֵהֶ֖ם וַֽיִּתְפְּשׂ֑וּם וַיּוֹרִדֵ֤ם אֵלִיָּ֙הוּ֙ אֶל נַ֣חַל קִישׁ֔וֹן וַיִּשְׁחָטֵ֖ם שָֽׁם׃
|
וַיֹּ֤אמֶר אֵלִיָּ֙הוּ֙ לְאַחְאָ֔ב עֲלֵ֖ה אֱכֹ֣ל וּשְׁתֵ֑ה כִּי ק֖וֹל הֲמ֥וֹן הַגָּֽשֶׁם׃
|
נוסח הפסוק
וַיֹּאמֶר֩H559 אֵלִיָּ֨הוּH452 לָהֶ֜ם תִּפְשׂ֣וּ׀H8610 אֶתH853 נְבִיאֵ֣יH5030 הַבַּ֗עַלH1168 אִ֛ישׁH376 אַלH408 יִמָּלֵ֥טH4422 מֵהֶ֖ם וַֽיִּתְפְּשׂ֑וּםH8610 וַיּוֹרִדֵ֤םH3381 אֵלִיָּ֙הוּ֙H452 אֶלH413 נַ֣חַלH5158 קִישׁ֔וֹןH7028 וַיִּשְׁחָטֵ֖םH7819 שָֽׁם׃H8033
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ ׀ אֶת־נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל־יִמָּלֵט מֵהֶם וַיִּתְפְּשׂוּם וַיֹּורִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל־נַחַל קִישֹׁון וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יֹּאמֶר֩ |
va/i.yo.Mer | H559 | HC/Vqw3ms | and/ he said |
אֵלִיָּ֨הוּ |
'e.li.Ya.hu | H452 | HNp | Elijah |
לָ/הֶ֜ם |
la./Hem | HR/Sp3mp | to/ them | |
תִּפְשׂ֣וּ |
tif.Su | H8610 | HVqv2mp | seize |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
נְבִיאֵ֣י |
ne.vi.'Ei | H5030 | HNcmpc | (the) prophets of |
הַ/בַּ֗עַל |
ha./Ba.'al | H1168 | HTd/Np | (the)/ Baal |
אִ֛ישׁ |
'ish | H376 | HNcmsa | anyone |
אַל |
'al- | H408 | HTn | may not |
יִמָּלֵ֥ט |
yi.ma.Let | H4422 | HVNj3ms | he escape |
מֵ/הֶ֖ם |
me./Hem | HR/Sp3mp | of/ them | |
וַֽ/יִּתְפְּשׂ֑וּ/ם |
va/i.yit.pe.Su/m | H8610 | HC/Vqw3mp/Sp3mp | and/ they seized/ them |
וַ/יּוֹרִדֵ֤/ם |
va/i.yo.ri.De/m | H3381 | HC/Vhw3ms/Sp3mp | and/ he brought down/ them |
אֵלִיָּ֨הוּ֙ |
'e.li.Ya.hu | H452 | HNp | Elijah |
אֶל |
'el- | H413 | HR | to |
נַ֣חַל |
Na.chal | H5158 | HNcmsc | (the) wadi of |
קִישׁ֔וֹן |
ki.Shon | H7028 | HNp | Kishon |
וַ/יִּשְׁחָטֵ֖/ם |
va/i.yish.cha.Te/m | H7819 | HC/Vqw3ms/Sp3mp | and/ he slaughtered/ them |
שָֽׁם |
Sham | H8033 | HD | there |
- H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
- H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
- H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
- H452 — אֵלִיָּה (ʼÊlîyâh, ay-lee-yaw'): או בצורה מורחבת אֵלִיָּהוּ (ʼÊlîyâhûw); מן אֵל (ʼêl) [H410] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; אלוהי יהוה; אֵלִיָּהוּ, שמו של הנביא הנודע ושל שני ישראלים נוספים
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1168 — בַּעַל (Baʻal, bah'-al): זהה ל־בַּעַל (baʻal) [H1167]; בַּעַל, אלוהות פיניקית
- H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל)
- H4422 — מָלַט (mâlaṭ, maw-lat'): שורש קדום; במקורו: להיות חלק, כלומר (במשתמע) להימלט (כאילו מחמת החלקלקות); בבניין הגורם: לשחרר או להציל; ובאופן מיוחד: להמליט ולדים, להוציא ניצוצות
- H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
- H5158 — נַחַל (nachal, nakh'-al): או (נקבה) נַחְלָה (nachlâh); (תהילים 124:4), או נַחֲלָה (nachălâh); (יחזקאל 47:19; יחזקאל 48:28), מן נָחַל (nâchal) [H5157] במשמעותו המקורית; נחל, ובייחוד שיטפון חורף; (מכאן) עמק (צר) (שנחל זורם בו); וגם פיר (של מכרה)
- H7028 — קִישׁוֹן (Qîyshôwn, kee-shone'): מ־קוֹשׁ (qôwsh) [H6983]; מתפתל; קִישׁוֹן, נהר בארץ ישראל
- H7819 — שָׁחַט (shâchaṭ, shaw-khat'): שורש קדום; לשחוט (בקרבן או בטבח)
- H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
- H8610 — תָּפַשׂ (tâphas, taw-fas'): שורש ראשוני; לאחוז ולטפל ביד, כלומר לתפוס; בעיקר ללכוד, לאחוז (בכלי), ובמיוחד לצפות; ובהשאלה, להשתמש שלא כדין
הפניות צולבות לפסוק
- קִישׁ֔וֹן — שופטים 5:21
- וַיִּשְׁחָטֵ֖ם — דברים 13:6, דברים 18:20, ירמיה 48:10, זכריה 13:2-3, חזון יוחנן 19:20, חזון יוחנן 20:10
- תִּפְשׂ֣וּ — מלכים ב 10:25
הפניות הדדיות (23): במדבר 25:5, שופטים 4:7, שופטים 6:31, שמואל א 15:33, שמואל ב 21:14, מלכים א 18:45, מלכים א 19:1, מלכים ב 10:11, מלכים ב 10:18, מלכים ב 11:18, מלכים ב 23:4, מלכים ב 23:20, דברי הימים ב 6:27, דברי הימים ב 15:13, דברי הימים ב 23:17, תהלים 94:16, תהלים 106:30, ישעיה 44:11, ישעיה 46:7, ירמיה 2:8, ירמיה 23:13, ירמיה 48:13, יחזקאל 9:5
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Thompson Chain: התעוררויות ורפורמות דתיות; נחלים; אֵלִיָּהוּ; קישון
- Torrey’s: נחלים
- Nave's: אחאב; בַּעַל; כרמל; אֵלִיָּהוּ; קנאות דתית; קישון; טבח; תפילה; התעוררות רוחנית; קנאה דתית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין