מלכים א 18:40

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 18 > פסוק 40

מלכים א 18:40


← מלכים א 18:39 מלכים א 18:40 (MT) מלכים א 18:41 →
וַיַּרְא֙ כָּל הָעָ֔ם וַֽיִּפְּל֖וּ עַל פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְהוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים יְהוָ֖ה ה֥וּא הָאֱלֹהִֽים׃
וַיֹּאמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ לָהֶ֜ם תִּפְשׂ֣וּ׀ אֶת נְבִיאֵ֣י הַבַּ֗עַל אִ֛ישׁ אַל יִמָּלֵ֥ט מֵהֶ֖ם וַֽיִּתְפְּשׂ֑וּם וַיּוֹרִדֵ֤ם אֵלִיָּ֙הוּ֙ אֶל נַ֣חַל קִישׁ֔וֹן וַיִּשְׁחָטֵ֖ם שָֽׁם׃
וַיֹּ֤אמֶר אֵלִיָּ֙הוּ֙ לְאַחְאָ֔ב עֲלֵ֖ה אֱכֹ֣ל וּשְׁתֵ֑ה כִּי ק֖וֹל הֲמ֥וֹן הַגָּֽשֶׁם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּאמֶר֩H559 אֵלִיָּ֨הוּH452 לָהֶ֜ם תִּפְשׂ֣וּ׀H8610 אֶתH853 נְבִיאֵ֣יH5030 הַבַּ֗עַלH1168 אִ֛ישׁH376 אַלH408 יִמָּלֵ֥טH4422 מֵהֶ֖ם וַֽיִּתְפְּשׂ֑וּםH8610 וַיּוֹרִדֵ֤םH3381 אֵלִיָּ֙הוּ֙H452 אֶלH413 נַ֣חַלH5158 קִישׁ֔וֹןH7028 וַיִּשְׁחָטֵ֖םH7819 שָֽׁם׃H8033


המקור העברי

וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ ׀ אֶת־נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל־יִמָּלֵט מֵהֶם וַיִּתְפְּשׂוּם וַיֹּורִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל־נַחַל קִישֹׁון וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּאמֶר֩
va/i.yo.Mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
אֵלִיָּ֨הוּ
'e.li.Ya.hu H452 HNp Elijah
לָ/הֶ֜ם
la./Hem HR/Sp3mp to/ them
תִּפְשׂ֣וּ
tif.Su H8610 HVqv2mp seize
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
נְבִיאֵ֣י
ne.vi.'Ei H5030 HNcmpc (the) prophets of
הַ/בַּ֗עַל
ha./Ba.'al H1168 HTd/Np (the)/ Baal
אִ֛ישׁ
'ish H376 HNcmsa anyone
אַל
'al- H408 HTn may not
יִמָּלֵ֥ט
yi.ma.Let H4422 HVNj3ms he escape
מֵ/הֶ֖ם
me./Hem HR/Sp3mp of/ them
וַֽ/יִּתְפְּשׂ֑וּ/ם
va/i.yit.pe.Su/m H8610 HC/Vqw3mp/Sp3mp and/ they seized/ them
וַ/יּוֹרִדֵ֤/ם
va/i.yo.ri.De/m H3381 HC/Vhw3ms/Sp3mp and/ he brought down/ them
אֵלִיָּ֨הוּ֙
'e.li.Ya.hu H452 HNp Elijah
אֶל
'el- H413 HR to
נַ֣חַל
Na.chal H5158 HNcmsc (the) wadi of
קִישׁ֔וֹן
ki.Shon H7028 HNp Kishon
וַ/יִּשְׁחָטֵ֖/ם
va/i.yish.cha.Te/m H7819 HC/Vqw3ms/Sp3mp and/ he slaughtered/ them
שָֽׁם
Sham H8033 HD there
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H452 — אֵלִיָּה (ʼÊlîyâh, ay-lee-yaw'): או בצורה מורחבת אֵלִיָּהוּ (ʼÊlîyâhûw); מן אֵל (ʼêl) [H410] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; אלוהי יהוה; אֵלִיָּהוּ, שמו של הנביא הנודע ושל שני ישראלים נוספים
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1168 — בַּעַל (Baʻal, bah'-al): זהה ל־בַּעַל (baʻal) [H1167]; בַּעַל, אלוהות פיניקית
  • H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל)
  • H4422 — מָלַט (mâlaṭ, maw-lat'): שורש קדום; במקורו: להיות חלק, כלומר (במשתמע) להימלט (כאילו מחמת החלקלקות); בבניין הגורם: לשחרר או להציל; ובאופן מיוחד: להמליט ולדים, להוציא ניצוצות
  • H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
  • H5158 — נַחַל (nachal, nakh'-al): או (נקבה) נַחְלָה (nachlâh); (תהילים 124:4), או נַחֲלָה (nachălâh); (יחזקאל 47:19; יחזקאל 48:28), מן נָחַל (nâchal) [H5157] במשמעותו המקורית; נחל, ובייחוד שיטפון חורף; (מכאן) עמק (צר) (שנחל זורם בו); וגם פיר (של מכרה)
  • H7028 — קִישׁוֹן (Qîyshôwn, kee-shone'): מ־קוֹשׁ (qôwsh) [H6983]; מתפתל; קִישׁוֹן, נהר בארץ ישראל
  • H7819 — שָׁחַט (shâchaṭ, shaw-khat'): שורש קדום; לשחוט (בקרבן או בטבח)
  • H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
  • H8610 — תָּפַשׂ (tâphas, taw-fas'): שורש ראשוני; לאחוז ולטפל ביד, כלומר לתפוס; בעיקר ללכוד, לאחוז (בכלי), ובמיוחד לצפות; ובהשאלה, להשתמש שלא כדין
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 18 › פסוק 40