כתבי הקודש > ישעיה > פרק 30 > פסוק 19

ישעיה 30:19

← ישעיה 30:18	ישעיה 30:19 (MT)	ישעיה 30:20 →
וְלָכֵ֞ן יְחַכֶּ֤ה יְהוָה֙ לַֽחֲנַנְכֶ֔ם וְלָכֵ֥ן יָר֖וּם לְרַֽחֶמְכֶ֑ם כִּֽי אֱלֹהֵ֤י מִשְׁפָּט֙ יְהוָ֔ה אַשְׁרֵ֖י כָּל ח֥וֹכֵי לֽוֹ׃	כִּי עַ֛ם בְּצִיּ֥וֹן יֵשֵׁ֖ב בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם בָּכ֣וֹ לֹֽא תִבְכֶּ֗ה חָנ֤וֹן יָחְנְךָ֙ לְק֣וֹל זַעֲקֶ֔ךָ כְּשָׁמְעָת֖וֹ עָנָֽךְ׃	וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹֽא יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת מוֹרֶֽיךָ׃

נוסח הפסוק

MT

כִּי^H3588 עַ֛ם^H5971 בְּצִיּ֥וֹן^H6726 יֵשֵׁ֖ב^H3427 בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם^H3389 בָּכ֣וֹ^H1058 לֹֽא^H3808 תִבְכֶּ֗ה^H1058 חָנ֤וֹן^H2603 יָחְנְךָ֙^H2603 לְק֣וֹל^H6963 זַעֲקֶ֔ךָ^H2201 כְּשָׁמְעָת֖וֹ^H8085 עָנָֽךְ׃^H6030

המקור העברי

כִּי־עַם בְּצִיֹּון יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכֹו לֹא־תִבְכֶּה חָנֹון יָחְנְךָ לְקֹול זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתֹו עָנָךְ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כִּי	ki-	H3588	HC	for
עַ֛ם	'am	H5971	HNcmsa	a people
בְּ/צִיּ֥וֹן	be./tzi.Yon	H6726	HR/Np	in/ Zion
יֵשֵׁ֖ב	ye.Shev	H3427	HVqi3ms	it will dwell
בִּ/ירֽוּשָׁלִָ֑ם	bi./ru.sha.Lim	H3389	HR/Np	in/ Jerusalem
בָּכ֣וֹ	ba.Kho	H1058	HVqa	certainly (weep)
לֹֽא	lo'-	H3808	HTn	not
תִבְכֶּ֗ה	tiv.Keh	H1058	HVqi2ms	you will weep
חָנ֤וֹן	cha.Non	H2603	HVqa	certainly (to show favor)
יָחְנְ/ךָ֙	ya.che.ne./Kha	H2603	HVqi3ms/Sp2ms	he will show favor to/ you
לְ/ק֣וֹל	le./Kol	H6963	HR/Ncmsc	to/ (the) sound of
זַעֲקֶ֔/ךָ	za.'a.Ke./cha	H2201	HVqc/Sp2ms	crying out/ you
כְּ/שָׁמְעָת֖/וֹ	ke./sha.me.'a.T/o	H8085	HR/Vqc/Sp3ms	when/ hears/ he
עָנָֽ/ךְ	'a.Na/kh	H6030	HVqp3ms/Sp2fs	he will answer/ you

הפניות שטרונג

H1058 — בָּכָה (bâkâh, baw-kaw'): שורש קדום; לבכות; ובאופן כללי לקונן, לספוד
H2199 — זָעַק (zâʻaq, zaw-ak'): שורש קדום; לצעוק בקול חד (מתוך מצוקה או סכנה); בהשאלה, (כמו כרוז) להכריז או לכנס בפומבי
H2201 — זַעַק (zaʻaq, zah'-ak): ו(נקבה) זְעָקָה (zᵉʻâqâh); מן זָעַק (zâʻaq) [H2199]; צעקה או זעקה
H2603 — חָנַן (chânan, khaw-nan'): שורש קדום (השווה חָנָה (chânâh) [H2583]); בעיקרו של דבר: לרכון או להתכופף בחסד אל מי שנחות ממך; לחון, להעניק; ובבניין הגורם — להתחנן (כלומר לעורר חנינה על ידי בקשה)
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
H6726 — צִיּוֹן (Tsîyôwn, tsee-yone'): הזהה (בדרך כלל) ל־צִיּוּן (tsîyûwn) [H6725]; ציון (כבירה קבועה), הר בירושלים
H6963 — קוֹל (qôwl, kole): או קֹל (qôl); משורש שאינו בשימוש שמשמעו לקרוא בקול; קול או צליל
H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

יֵשֵׁ֖ב — ישעיה 10:24, ישעיה 12:6, ישעיה 46:13, ישעיה 65:9, ירמיה 31:6, ירמיה 31:12, ירמיה 50:4-5, ירמיה 50:28, ירמיה 51:10, יחזקאל 20:40, יחזקאל 37:25-28, צפניה 3:14-20, זכריה 1:16-17, זכריה 2:8-11, זכריה 8:3-8, האיגרת אל הרומאים 11:26
חָנ֤וֹן יָחְנְךָ֙ — תהלים 50:15, ישעיה 58:9, ישעיה 65:24, ירמיה 29:11-13, ירמיה 33:3, יחזקאל 36:37, הבשורה על פי מתי 7:7-11, האיגרת אל האפסים 3:20, איגרת יוחנן הראשונה 5:14-15
בָּכ֣וֹ — ישעיה 12:3-6, ישעיה 25:8, ישעיה 35:10, ישעיה 40:1-2, ישעיה 54:6-14, ישעיה 60:20, ישעיה 61:1-3, ישעיה 65:18, ירמיה 30:12, ירמיה 31:9, מיכה 4:9, הבשורה על פי לוקאס 6:21, חזון יוחנן 5:4, חזון יוחנן 7:17

הפניות הדדיות (13): בראשית 35:3, בראשית 43:29, מלכים ב 13:23, איוב 33:26, תהלים 6:9, ישעיה 25:9, ישעיה 33:2, ישעיה 41:17, ירמיה 29:12, נחום 1:12, הבשורה על פי מתי 5:4, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 7:30, חזון יוחנן 21:4

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: ייסורים; תפילה, מענה ל־
Nave's: ייסורים וצרות; ישעיהו; ישראל, נבואות עליה; תפילה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 30 › פסוק 19

ישעיה 30:19

תוכן עניינים

ישעיה 30:19

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ישעיה 30:19

ישעיה 30:19

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש