כתבי הקודש > צפניה > פרק 1 > פסוק 17

צפניה 1:17

← צפניה 1:16	צפניה 1:17 (MT)	צפניה 1:18 →
י֥וֹם שׁוֹפָ֖ר וּתְרוּעָ֑ה עַ֚ל הֶעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וְעַ֖ל הַפִּנּ֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃	וַהֲצֵרֹ֣תִי לָאָדָ֗ם וְהָֽלְכוּ֙ כַּֽעִוְרִ֔ים כִּ֥י לַֽיהוָ֖ה חָטָ֑אוּ וְשֻׁפַּ֤ךְ דָּמָם֙ כֶּֽעָפָ֔ר וּלְחֻמָ֖ם כַּגְּלָלִֽים׃	גַּם כַּסְפָּ֨ם גַּם זְהָבָ֜ם לֹֽא יוּכַ֣ל לְהַצִּילָ֗ם בְּיוֹם֙ עֶבְרַ֣ת יְהוָ֔ה וּבְאֵשׁ֙ קִנְאָת֔וֹ תֵּאָכֵ֖ל כָּל הָאָ֑רֶץ כִּֽי כָלָ֤ה אַךְ נִבְהָלָה֙ יַֽעֲשֶׂ֔ה אֵ֥ת כָּל יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃

נוסח הפסוק

MT

וַהֲצֵרֹ֣תִי^H6887 לָאָדָ֗ם^H120 וְהָֽלְכוּ֙^H1980 כַּֽעִוְרִ֔ים^H5787 כִּ֥י^H3588 לַֽיהוָ֖ה^H3068 חָטָ֑אוּ^H2398 וְשֻׁפַּ֤ךְ^H8210 דָּמָם֙^H1818 כֶּֽעָפָ֔ר^H6083 וּלְחֻמָ֖ם^H3894 כַּגְּלָלִֽים׃^H1561

המקור העברי

וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַיהוָה חָטָאוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/הֲצֵרֹ֣תִי	va./ha.tze.Ro.ti	H6887	HC/Vhq1cs	and/ I will cause distress
לָ/אָדָ֗ם	la./'a.Dam	H120	HRd/Ncmsa	to (the)/ humankind
וְ/הָֽלְכוּ֙	ve./ha.le.Khu	H1980	HC/Vqq3cp	and/ they will walk
כַּֽ/עִוְרִ֔ים	ka./'iv.Rim	H5787	HRd/Aampa	like (the)/ blind (people)
כִּ֥י	ki	H3588	HC	for
לַֽ/יהוָ֖ה	la./Yah.weh	H3068	HR/Np	to/ Yahweh
חָטָ֑אוּ	cha.Ta.'u	H2398	HVqp3cp	they have sinned
וְ/שֻׁפַּ֤ךְ	ve./shu.Pakh	H8210	HC/VQq3ms	and/ it will be poured out
דָּמָ/ם֙	da.Ma/m	H1818	HNcmsc/Sp3mp	blood/ their
כֶּֽ/עָפָ֔ר	ke./'a.Far	H6083	HRd/Ncmsa	like (the)/ dust
וּ/לְחֻמָ֖/ם	u./le.chu.Ma/m	H3894	HC/Ncmsc/Sp3mp	and/ bowel(s)/ their
כַּ/גְּלָלִֽים	ka./ge.la.Lim	H1561	HRd/Ncmpa	like (the)/ dung(s)

הפניות שטרונג

H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
H1561 — גֵּלֶל (gêlel, gay'-lel): וריאנט של גָּלָל (gâlâl) [H1557]; גללים, צואה (ברבים: כדורי גללים)
H1818 — דָּם (dâm, dawm): מן דָּמַם (dâmam) [H1826] (השווה אָדַם (ʼâdam) [H119]); דם (בהיותו זה שבשפיכתו נגרם המוות) של אדם או של בהמה; בדרך של אנלוגיה, מיץ הענבים; בהשאלה (ובייחוד בצורת הרבים) שפיכות דמים (כלומר טיפות דם)
H1980 — הָלַךְ (hâlak, haw-lak'): קרוב ל־יָלַךְ (yâlak) [H3212]; שורש ראשוני; ללכת (בשלל רב של שימושים, כפשוטו ובהשאלה)
H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3894 — לָחוּם (lâchûwm, law-khoom'): או לָחֻם (lâchum); בינוני סביל של לָחַם (lâcham) [H3898]; כפשוטו, נאכל, כלומר מזון; וגם בשר, כלומר גוף
H5787 — עִוֵּר (ʻivvêr, iv-vare'): צורה אינטנסיבית של עָוַר (ʻâvar) [H5786]; עיוור (כפשוטו או בהשאלה)
H6083 — עָפָר (ʻâphâr, aw-fawr'): מן עָפַר (ʻâphar) [H6080]; עפר (כדבר מפורר או אפרפר); ומכאן — טיט, אדמה, רפש
H6887 — צָרַר (tsârar, tsaw-rar'): שורש קדום; לצור/להצר, כפשוטו או בהשאלה, בפועל יוצא או עומד
H8210 — שָׁפַךְ (shâphak, shaw-fak'): שורש קדום; לשפוך החוצה (דם, נסך, מתכת מותכת; ואף מוצק, כלומר לצבור סוללה); וגם (בהשאלה) להוציא ולכלות (חיים, נפש, שיח, כסף וכדומה); בהוראה מוגברת, להשתרע ולהתפשט

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (6): מלכים א 14:10, ישעיה 5:25, ירמיה 8:2, יחזקאל 16:38, יחזקאל 30:11, מיכה 2:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: אור–חושך
Torrey’s: חרון אף אלוהים; הרשעים — נמשלים ל
Nave's: מלחמה; רשעים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › צפניה › פרק 1 › פסוק 17

צפניה 1:17

תוכן עניינים

צפניה 1:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

צפניה 1:17

צפניה 1:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש