יחזקאל 30:11

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 30 > פסוק 11

יחזקאל 30:11


← יחזקאל 30:10 יחזקאל 30:11 (MT) יחזקאל 30:12 →
כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהִשְׁבַּתִּי֙ אֶת הֲמ֣וֹן מִצְרַ֔יִם בְּיַ֖ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ בָּבֶֽל׃
ה֠וּא וְעַמּ֤וֹ אִתּוֹ֙ עָרִיצֵ֣י גוֹיִ֔ם מֽוּבָאִ֖ים לְשַׁחֵ֣ת הָאָ֑רֶץ וְהֵרִ֤יקוּ חַרְבוֹתָם֙ עַל מִצְרַ֔יִם וּמָלְא֥וּ אֶת הָאָ֖רֶץ חָלָֽל׃
וְנָתַתִּ֤י יְאֹרִים֙ חָֽרָבָ֔ה וּמָכַרְתִּ֥י אֶת הָאָ֖רֶץ בְּיַד רָעִ֑ים וַהֲשִׁמֹּתִ֞י אֶ֤רֶץ וּמְלֹאָהּ֙ בְּיַד זָרִ֔ים אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃

נוסח הפסוק

MT

ה֠וּאH1931 וְעַמּ֤וֹH5971 אִתּוֹ֙H854 עָרִיצֵ֣יH6184 גוֹיִ֔םH1471 מֽוּבָאִ֖יםH935 לְשַׁחֵ֣תH7843 הָאָ֑רֶץH776 וְהֵרִ֤יקוּH7324 חַרְבוֹתָם֙H2719 עַלH5921 מִצְרַ֔יִםH4714 וּמָלְא֥וּH4390 אֶתH853 הָאָ֖רֶץH776 חָלָֽל׃H2491


המקור העברי

הוּא וְעַמֹּו אִתֹּו עָרִיצֵי גֹויִם מוּבָאִים לְשַׁחֵת הָאָרֶץ וְהֵרִיקוּ חַרְבֹותָם עַל־מִצְרַיִם וּמָלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ חָלָל׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
ה֠וּא
hu' H1931 HPp3ms he
וְ/עַמּ֤/וֹ
ve./'a.M/o H5971 HC/Ncmsc/Sp3ms and/ people/ his
אִתּ/וֹ֙
'i.T/o H854 HR/Sp3ms with/ him
עָרִיצֵ֣י
'a.ri.Tzei H6184 HAampc ruthless (ones) of
גוֹיִ֔ם
go.Yim H1471 HNcmpa nations
מֽוּבָאִ֖ים
mu.va.'Im H935 HVHsmpa (will be) brought
לְ/שַׁחֵ֣ת
le./sha.Chet H7843 HR/Vpc to/ destroy
הָ/אָ֑רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ land
וְ/הֵרִ֤יקוּ
ve./he.Ri.ku H7324 HC/Vhq3cp and/ they will draw
חַרְבוֹתָ/ם֙
char.vo.Ta/m H2719 HNcfpc/Sp3mp swords/ their
עַל
'al- H5921 HR on
מִצְרַ֔יִם
mitz.Ra.yim H4714 HNp Egypt
וּ/מָלְא֥וּ
u./mal.'U H4390 HC/Vqq3cp and/ they will fill
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/אָ֖רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ land
חָלָֽל
cha.Lal H2491 HAamsa (the) slain
הפניות שטרונג
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2491 — חָלָל (châlâl, khaw-lawl'): מ־חָלַל (châlal) [H2490]; מנוקב, דקור (ובייחוד עד מוות — חלל); ובהוראה מושאלת: מחולל, טמא
  • H2719 — חֶרֶב (chereb, kheh'-reb): מן חָרַב (chârab) [H2717]; בצורת, חורב; וגם כלי חותך (על שום פעולתו המשחיתה), כגון סכין, חרב או כלי חד אחר
  • H4390 — מָלֵא (mâlêʼ, maw-lay'): או מָלָא (mâlâʼ); (אסתר 7:5), שורש קדום; למלא או (בפועל עומד) להיות מלא ב־, בשימוש רחב (במובן מילולי ובמובן מושאל)
  • H4714 — מִצְרַיִם (Mitsrayim, mits-rah'-yim): צורת זוגי של מָצוֹר (mâtsôwr) [H4693]; מצרים, כלומר מצרים העליונה והתחתונה
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6184 — עָרִיץ (ʻârîyts, aw-reets'): מן עָרַץ (ʻârats) [H6206]; מטיל אימה, כלומר רב־עוצמה או עריץ
  • H7324 — רוּק (rûwq, rook): שורש קדום; לִשְׁפּוֹךְ הַחוּצָה (כפשוטו או בהשאלה), כלומר לרוקן
  • H7843 — שָׁחַת (shâchath, shaw-khath'): שורש קדום; להירקב, כלומר (בבניין הגורם) להשחית (כפשוטו או בהשאלה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 30 › פסוק 11