• H423 — אָלָה (ʼâlâh, aw-law'): מ־אָלָה (ʼâlâh) [H422]; קללה, אלה (השבעה לרעה) (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה (EN)
• H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה) (EN)
• H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר (EN)
• H3824 — לֵבָב (lêbâb, lay-bawb'): מן לָבַב (lâbab) [H3823]; משמש גם כמו לֵב (lêb) [H3820]; הלב (בהיותו האיבר הפנימי ביותר) (EN)
• H4616 — מַעַן (maʻan, mah'-an): מ־עָנָה (ʻânâh) [H6030]; בעיקרו, שימת לב, כלומר תכלית; משמש רק כתואר־פועל: בגלל, בשל (כמניע או כמטרה), ובמובן תכליתי: למען, כדי ש־ (EN)
• H5595 — סָפָה (çâphâh, saw-faw'): שורש קדום; בעיקרו, לגרד (כפשוטו, לגלח; אך על פי רוב בהשאלה) יחד (כלומר לצבור או להוסיף) או הלאה (כלומר לפזר, להסיר או להשחית; ובבניין עומד, לאבוד, לספות) (EN)
• H6771 — צָמֵא (tsâmêʼ, tsaw-may'): מן צָמֵא (tsâmêʼ) [H6770]; צמא (כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H7302 — רָוֶה (râveh, raw-veh'): מן רָוָה (râvâh) [H7301]; רָוֶה, שבע (ממשקה) (EN)
• H7965 — שָׁלוֹם (shâlôwm, shaw-lome'): או שָׁלֹם (shâlôm); מן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; שלם, בטוח, כלומר (בהשאלה) שרוי בטוב, מאושר, ידידותי; וכן (בהפשטה) רווחה, כלומר בריאות, שגשוג, שלום (EN)
• H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה) (EN)
• H8307 — שְׁרִירוּת (shᵉrîyrûwth, sher-ee-rooth'): מן שָׁרַר (shârar) [H8324] במשמעות של מפותל, כלומר מוצק; עקשנות, שרירות לב (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• בִּשְׁרִר֥וּת — ירמיה 3:17, ירמיה 7:24
• וְהִתְבָּרֵ֨ךְ — במדבר 15:30, במדבר 15:39, דברים 17:2, תהלים 10:4-6, תהלים 10:11, תהלים 49:19, תהלים 94:6-7, משלי 29:1, ירמיה 5:12-13, ירמיה 7:3-11, ירמיה 28:15-17, ירמיה 44:16-17, ירמיה 44:27, יחזקאל 13:16, יחזקאל 13:22, האיגרת אל האפסים 5:6
• הָֽאָלָ֜ה — בראשית 2:17, דברים 29:11
• כי בשרירות לבי אלך — במדבר 15:30, קהלת 11:9, האיגרת אל הרומאים 1:21, האיגרת השנייה אל הקורינתים 10:5, האיגרת אל האפסים 4:17

הפניות הדדיות (31): בראשית 3:4, בראשית 4:11, בראשית 6:5, במדבר 25:6, דברים 11:28, שופטים 2:14, דברי הימים ב 18:26, איוב 34:7, תהלים 10:3, תהלים 36:3, משלי 3:33, משלי 23:35, ישעיה 30:1, ישעיה 65:2, ירמיה 2:25, ירמיה 11:3, ירמיה 16:12, ירמיה 18:12, ירמיה 23:17, ירמיה 35:17, ירמיה 36:23, ירמיה 36:29, ירמיה 42:14, ירמיה 42:21, זכריה 5:3, זכריה 11:5, מלאכי 3:24, הבשורה על פי לוקאס 1:51, הבשורה על פי לוקאס 21:22, הבשורה על פי לוקאס 21:34, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 5:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: דרך החטא
• Torrey’s: שלום רוחני; אשליה עצמית
• Nave's: נסוגים מן האמונה; ביטחון; שכרות; ביטחון שווא; דמיון; קשיחות לב (אי־תשובה); כפירה; זדון; אשליה עצמית; חטא