• H205 — אָוֶן (ʼâven, aw-ven'): משורש שאינו בשימוש שמשמעותו אולי, במובנו היסודי, להתנשם (ומכאן להתאמץ, בדרך כלל לשווא; להתבטל); בדייקנות: אַיִן, אפסות; וגם: צרה. הבל, רשע; ובמובן מסוים: אליל (EN)
• H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה (EN)
• H2308 — חָדַל (châdal, khaw-dal'): שורש ראשוני; במובן המדויק, להיות רפוי, כלומר (במשמעות נגזרת) לחדול; (בהשאלה) להיות חסר או בטל (EN)
• H3190 — יָטַב (yâṭab, yaw-tab'): שורש ראשוני; להיות טוב, (בבניין הגורם) להיטיב, בין כפשוטו (תקין, יפה) ובין בהשאלה (מאושר, מצליח, נכון) (EN)
• H4820 — מִרְמָה (mirmâh, meer-maw'): מן רָמָה (râmâh) [H7411] במשמעות של הונאה; מרמה (EN)
• H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי (EN)
• H7919 — שָׂכַל (sâkal, saw-kal'): שורש קדום; להיות (ובבניין הגורם, לעשות או לנהוג) נבון וזהיר, ומכאן — משכיל ובעל תבונה (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• חָדַ֖ל — שמואל א 11:6-13, שמואל א 13:13-14, שמואל א 15:26, שמואל א 16:14, תהלים 125:5, צפניה 1:6, האיגרת אל העברים 10:39, איגרת יוחנן הראשונה 2:19
• דִּבְרֵי — שמואל א 18:21, שמואל א 19:6-7, שמואל א 26:21, תהלים 5:10, תהלים 12:3-4, תהלים 55:22, תהלים 58:4, תהלים 140:4, הבשורה על פי מתי 22:15-18, הבשורה על פי מתי 22:35

הפניות הדדיות (25): בראשית 4:8, יהושע 23:12, שמואל א 15:11, שמואל ב 22:22, דברי הימים ב 20:32, נחמיה 6:8, איוב 23:11, תהלים 10:7, תהלים 35:20, תהלים 50:19, תהלים 52:3, תהלים 101:3, משלי 2:13, משלי 6:12, ירמיה 34:11, יחזקאל 3:20, יחזקאל 18:24, הושע 4:10, הושע 8:3, עמוס 5:7, הבשורה על פי מתי 13:21, הבשורה על פי מתי 15:18, הבשורה על פי לוקאס 11:25, האיגרת אל הרומאים 3:13, איגרת פטרוס השנייה 2:21

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: שתיקה ודיבור; אמת–שקר
• Torrey’s: מרמה; צדקה
• Nave's: מרמה; שקר; רשעים